"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנהיגים, היזהרו בהבטחותיכם

,עודכן

הבטחות הניתנות על ידי מנהיגים פוליטיים לפני הבחירות, נחשבות למילים הכתובות על קרח. ציבור הבוחרים מודע לכך, אבל אין לו דרך אחרת להצביע, מלבד הענקת אמון רב יותר להבטחות הצד שלו, מאשר להבטחות הצד השני. מימוש ההבטחות תלוי בכל כך הרבה גורמים שלא ניתן לצפות לפני הבחירות, עד כי ברור מראש שעסקינן במאוויים, יותר מאשר בכוונה נחושה לפעול.

אחת משתי ההבטחות הבולטות בשלב זה של מערכת הבחירות ניתנה ב"ישראל היום" על ידי רה"מ בנימין נתניהו, שהתחייב שלא להקים ממשלת אחדות לאומית. השנייה ניתנה על ידי כחול לבן, שהעומד בראשה, בני גנץ, הכריז כי "בסבב הבא נכריע את חמאס. אם צריך - נסכל את ראשי חמאס, ונכתוש את המרחב. נפעל בצורה קרקעית ככל שנרצה".

נתניהו הודה בעבר שטעותו הגדולה ביותר היתה להימנע מממשלת אחדות לאומית ב־1996, והקמת קואליציה צרה שלא יכלה להחזיק מעמד. כיום שאיפתו של נתניהו היא להגיע לקואליציה ימנית־חרדית עם 61 מנדטים. שום סקר אינו חוזה אפשרות כזו, אך גם אם היא תתממש, ספק גדול אם ירצה להיות תלוי בקול האחד של בצלאל סמוטריץ' או בזה של איילת שקד. לפי הדיווחים, נתניהו היה מוכן לפני כמה שבועות להקים קואליציה עם אנשים מן הקצה השני של הקשת הפוליטית, ובלבד שיוכל להרכיב ממשלה. אז עכשיו, כשהסיכוי הסביר ביותר להקמתה הוא ממשלת אחדות לאומית, הוא יכול להבטיח כי לא יקים אותה? האם ידחה את ידה המושטת של כחול לבן, למשל, אם זו תהיה הדרך הבטוחה להרכבת ממשלה?

בני גנץ יכול להבטיח כי יעשה מאמץ להביא את הרשות הפלשתינית לעזה, כדי לייצר שם פרטנר מסוג אחר. הוא גם רשאי להבטיח כי ישתדל להגיע לשביתת נשק רבת שנים עם חמאס, בתנאי שלא יפגעו באינטרס הישראלי. הוא אפילו יכול לומר שאם חמאס יפגע בישראל, הוא לא יעבור על כך לסדר היום, וישיב לו מנה אחת אפיים. תחת זאת הוא חוזר, כמעט מילולית, על הבטחות שהשמיעו נתניהו (במערכת הבחירות של 2009), ליברמן (לפני שמונה לשר הביטחון ואחרי שהתפטר מתפקידו), ובנט (בכל הזדמנות). דווקא מרמטכ"ל "צוק איתן" יש לצפות למעט יותר זהירות כשהוא זורק מילים כאלו.

מנהיגים, היזהרו בדבריכם. נתניהו יכול להסתפק באמירה שעדיפה בעיניו ממשלת ימין על ממשלת אחדות, וגנץ יכול להסתפק באמירה שאם ימוצו הדרכים האחרות, יהיה צורך בעימות נחרץ עם חמאס. זו תהיה תרומה לא מבוטלת לאמון הציבור במערכת הפוליטית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר