ועדת הבחירות לא צריכה לעסוק בפסילות

השיקולים שינחו את חברי מליאת ועדת הבחירות, שיתכנסו היום לדון בעתירות לפסילת רשימת עוצמה לישראל ומועמדיה לכנסת ה־22, הם בעיקרם פוליטיים: הוועדה מורכבת מ־30 נציגי המפלגות בכנסת ה־21 - בהתאם לגודלן.

לא צריך להיות פרשן פוליטי כדי להעריך שנציגי מפלגות השמאל (מרצ והרשימה המשותפת) יתמכו בפסילת עוצמה לישראל בראשות איתמר בן גביר, וכמוהם גם נציגי העבודה וכחול לבן. לעומת זאת, נציגי הליכוד, איחוד מפלגות הימין, ש"ס, יהדות התורה, כולנו וישראל ביתנו צפויים להצביע נגד הפסילה, ולכן מובטח רוב נגד היוזמה למנוע את השתתפות עוצמה לישראל בבחירות.

אמנם, בראש מליאת ועדת הבחירות עומד המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט חנן מלצר, שאף מנהל את הדיונים. אבל בהצבעה יש לו רק קול אחד, כמו לכל אחד מחברי הוועדה האחרים. בעבר, אגב, יו"רי הוועדה נמנעו בדרך כלל מהצבעה בהכרעות אלה.

ההכרעה האמיתית לגבי פסילת עוצמה לישראל תועבר בסופו של דבר לביהמ"ש העליון, שיתכנס בהרכב מורחב כדי להכריע בנושא. ההיסטוריה הפוליטית בישראל מוכיחה שפעמים רבות ביהמ"ש העליון (שהשיקולים שמנחים אותו הם בעיקר משפטיים) לא מקבל את החלטת ועדת הבחירות, והופך אותה. כך קרה רק לפני חודשים ספורים, כשוועדת הבחירות החליטה לדחות את העתירות לפסילתו של מיכאל בן ארי, אבל ביהמ"ש העליון החליט ברוב של 8 מתוך 9 שופטים לפסול את מועמדותו בשל הסתה לגזענות, וזאת על בסיס עשרות ראיות הכוללות התבטאויות גזעניות חמורות.

ישנן דוגמאות רבות מהעבר המצביעות על ההבדלים בעמדות של ביהמ"ש העליון מזה ושל ועדת הבחירות מזה. בבחירות לכנסת ה־20 ועדת הבחירות החליטה לפסול את מועמדותה של ח"כ לשעבר חנין זועבי, אולם ביהמ"ש העליון החליט להפוך את ההחלטה. הוא הדין לגבי החלטת הוועדה לפסול את מועמדותו של ברוך מרזל, שנדחתה על ידי ביהמ"ש העליון. קודם לכן, בבחירות לכנסת ה־16, החליטה הוועדה לפסול את סיעת בל"ד ואת הח"כים אחמד טיבי ועזמי בשארה (ח"כ לשעבר), אך ביהמ"ש העליון ביטל את ההחלטה ואישר את השתתפותם בבחירות.

היו גם מקרים הפוכים, שבהם ביהמ"ש העליון אישר את החלטת ועדת הבחירות. כך, למשל, בבחירות לכנסת ה־12 פסלה הוועדה את השתתפות תנועת כך בראשות מאיר כהנא בבחירות, וביהמ"ש העליון אישר את ההחלטה.

השאלה המתבקשת היא: האם יש הצדקה לכך שמליאת ועדת הבחירות, המורכבת משחקנים פוליטיים - נציגי מפלגות בדרג זוטר (מרביתם פעילים פוליטיים בלתי מוכרים) - יחליטו אילו רשימות יתמודדו בבחירות, בה בשעה שההכרעה הסופית נתונה בפועל בידי ביהמ"ש העליון? יש לשקול ברצינות את תיקון החוק והעברת הסמכות לביהמ"ש העליון, שכן ממילא, גם כיום השופטים הם הגורם המכריע. על פי מסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה, במרבית המדינות סמכות הפסילה נתונה בידי ערכאה שיפוטית. לא אחת הביעו שופטי ביהמ"ש העליון את מורת רוחם מהחוק הקיים, כי לדעתם אסור, ובצדק, שבשיקולי הפסילה ידבק גם סממן פוליטי.