מעכשיו: שיקולים עסקיים בלבד
זה לקח לנו כמעט 70 שנה, אבל בסוף עשינו את הדבר הנכון. בורסה היא פלטפורמה עסקית שאמורה להיות פרטית.
התפיסה של שנות ה־50 של המאה הקודמת לא אפשרה למשקיעים פרטיים להיות בעלים של תשתיות. התפיסה הזו כבר לא רלוונטית, אבל היא מושרשת בהלך הרוח, בתשתיות ובעיקר בארגוני העובדים.
בעולם זו המגמה כבר עשרות שנים - הפרטת תשתיות תחבורה, כגון רכבות, כבישים ונמלים. לא רק שלמדינה אין שום יתרון בניהול - יש לה חסרונות רבים. "מדינה" היא גוף פוליטי, וככזה היא יודעת לספק פתרונות פוליטיים, לא עסקיים ולא כלכליים.
"המדינה" יודעת למצוא פשרה בין המפלגות שימנו מקורבים לניהול "העסק". היא גם יודעת לתגמל את המקורבים והיא יודעת לעשות "דילים" או לסחור בין האינטרסים השונים של גופים פוליטיים שונים. כל העשייה הזו חשובה ונכונה לניהול סדר יום אזרחי וצבאי, אבל היא הרסנית מאוד כשמדובר בגופים עסקיים - שעליהם היא אמורה לפקח בשקיפות, לא מעבר לכך. כעת הגוף החשוב הזה, הבורסה לניירות ערך, יוכל להתנהל מהשיקולים הענייניים, וגם לשתף את הציבור ברווחים שינבעו מכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
