מוטב שבל"ד לא תתמודד

מפלגת בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית) הוקמה ב־1995 על רקע התנגדות לתהליך אוסלו. שורשיה בחד"ש, התומכת ההיסטורית של פתרון החלוקה, ותנועת "בני הכפר", שהוקמה לאחר מלחמת ששת הימים וקוראת להקמת מדינה ערבית חילונית על פני כל השטח שממערב לירדן, תוך שלילת קיומה של ישראל.

בל"ד מתנגדת לאופייה היהודי של המדינה ושואפת שלצד המדינה הפלשתינית, תהיה ישראל מדינת כל אזרחיה בלבד. בתוך המפלגה שוררת מחלוקת סביב שאלת ההשתתפות במשחק הפוליטי. יש הסבורים שרק כך אפשר להשפיע, ואילו אחרים סבורים כי השתתפות בבחירות לכנסת כמוה כהכרה בלגיטימיות של המוסדות הישראליים הלאומיים, ולכן מוטב להימנע מכך, לא לבחור לכנסת ולא להיבחר.

החשד כי מייסד המפלגה, ד"ר עזמי בשארה, ריגל לטובת חיזבאללה - מה שגרם לו להתפטר מן הכנסת ולא לשוב ארצה - מאסרו של באסל גטאס בשל הברחת טלפונים ניידים לאסירים פלשתינים, והתנהגותה הפרובוקטיבית של חנין זועבי, מקשים מאוד גם על השמאל הציוני "לבלוע" את תופעת בל"ד.

כשאביגדור ליברמן קידם את העלאת אחוז החסימה, הוא לא הסתיר את כוונתו להותיר מתחת לסף את המפלגות הערביות. כך גרם להקמתה של הרשימה המשותפת, שכללה מפלגות בעלות תפיסות עולם סותרות, שהמכנה המשותף שלהן הוא התנגדותן לרעיון הציוני.

תנועה אסלאמית חברה למפלגה קומוניסטית חילונית, ובל"ד החילונית הלאומנית הצטרפה אליהן. העובדה שהרשימה המשותפת החזיקה מעמד במהלך הכנסת ה־20, ולא התפרקה מייד לאחר הבחירות, היתה בגדר הפתעה. פירוקה לקראת הבחירות ב־9 באפריל לא הפתיע איש.

תוצאות הבחירות האחרונות גרמו למפלגות הערביות לנסות לחבור בשנית, אך לא פלא שהתקשו בכך. הבעיה העיקרית היתה צירוף בל"ד, שלא החליטה אם היא ממשיכת דרכה של המפלגה הקומוניסטית או שהיא ממשיכת דרכם של "בני הכפר". אם יבוא הדבר שוב לידי הצבעה בוועדת הבחירות של הכנסת, יהיה רוב שיציע לפסול את בל"ד, וסביר מאוד להניח כי בית המשפט העליון, בצדק, יקבע כי בל"ד רשאית להשתתף גם בבחירות הבאות. היועץ המשפטי לממשלה ציין כי גם אם היה מקום לפסול את בל"ד כשהיא מתמודדת לבדה, לא יהיה מקום לעשות זאת כשהיא חלק מרשימה משותפת.

לא הייתי רוצה לצפות בתמונה שבה מפלגה כמו בל"ד נפסלת. הדמוקרטיה הישראלית מסוגלת לעכל אותה, אף על פי שאין הדבר קל. אבל אני חייב להודות שאם היא עצמה תחליט שלא להתמודד הפעם בבחירות לכנסת, ארגיש נוח יותר.