ארווין יאלום מביא בהקדמה לאחד מספריו סיפור הממחיש את ההבדל בין גן עדן לגיהינום. אדם שמגיע לשמיים, וניתנת לו הזכות להציץ בגיהינום, נכנס לחדר שבו מסבים לשולחן חבורה של מזי רעב אוחזים בכפות ארוכות וסיר תבשיל מונח באמצע השולחן.
האורח בגיהינום שואל את המלאך מדוע הם לא אוכלים, והוא מסביר לו שהם לא יכולים להגיע עם הכף לפה. בהמשך הוא מבקר בגן העדן ורואה סיטואציה דומה, אלא שהפעם סביב השולחן יושבים חבורה של אנשים שמחים ודשנים. המבקר תוהה כיצד הם מצליחים להגיע עם הכף לפיהם והמלאך מסביר: הם מאכילים איש את רעהו.
נזכרתי בסיפור הזה באירוע יוצא דופן שערך השבוע מיזם "קמא־טק" - ארגון לשילוב חרדים בהיי־טק ללא מטרות רווח. אורח הכבוד באירוע, שלדון אדלסון, הדגים את אתגר השיתוף: "שאלתי קבוצה של מדענים אם הם מוכנים לשתף פעולה במסגרת קרן מחקר שהקמתי למציאת פתרונות טיפוליים במחלות מסכנות חיים. אף אחד לא הרים את ידו. כמה מהם הסבירו לי שהם מקבלים קרדיט על פרסום מאמרים ושיתוף פעולה בין מדענים רבים לא מתגמל אותם אישית".
יאלום הדגים בסיפורו הלך רוח אינדיבידואלי, אדלסון הדגים שיטה שגורמת להלך הרוח הזה. כנראה שתי הסיבות הללו רלוונטיות לשיח המכליל, הסטיגמטי, בארץ שמקשה על האיחוד והשיתוף - התנאי ההכרחי לבנייה של חברה בריאה ומשגשגת.
קמא־טק הוא ארגון שיוצר פלטפורמה לשיתופי פעולה והוא עובד יחד עם "אייקון" (ICON), שאף הוא ארגון ללא מטרות רווח שיזמה ומנהלת יסמין לוקץ' - ארגון המהווה גשר בין הסביבה העסקית ("האקוסיסטם") היזמית בישראל לסיליקון ואלי בארה"ב (גילוי נאות: יסמין לוקץ' היא בתם של ד"ר מירי אדלסון, המו"ל של "ישראל היום", ושלדון אדלסון המחזיק בחברה שבבעלותה מניות העיתון. הארגון של לוקץ' מסייע לארגון "קמא־טק").
לוקץ' היא אחת מצוות המנטורים בתוכנית "הכרישים", ב"קשת", ותשתתף גם בעונה הבאה. התוכנית מפגישה בין יזמים צעירים לבין יזמים מצליחים, באופן דומה לעשייתה היומיומית בארגון שייסדה, המאפשר לאלפי יזמים ישראלים גישה לבירת ההיי־טק העולמית. הדבר מעצים את הכוח הטכנולוגי של ישראל, מחזק את הבסיס שלה כאומת הסטארט־אפ ותורם לחיזוק תדמיתה של ישראל כמובילת חדשנות וקדמה בעולם. הארגון מסייע לחברות בגיוסי השקעות בארה"ב, אך כמובן שגם גופי השקעות שם למדו לחזר אחרי הארגון כדי להיות הראשונים לזכות בהשקעות טובות.
האדם שמתחת למגבעת
הסטריאוטיפ על "חרדים", כמו כל סטריאוטיפ, לא מאפשר למי שמטייל בבני ברק לראות את האדם שמתחת למגבעת. מי שעולמו עוצב מסטיקרים וסיסמאות נבובות לא יודע, למשל, שבין התלמידים חובשי המגבעות מסתובב בעיר יזם חרדי בן 29, המדורג בין 22 ההאקרים המובילים ברשימה העולמית של גוגל.
אלי ממן (33), לדוגמה, הוא המייסד והמנכ"ל של חברה שהביאה רעיון דומה ל"גט טקסי" לעולם התובלה. ממן שימש רב חב"ד בברזיל, שב רק לפני כעשרה חודשים מהשליחות וייסד את הסטארט־אפ שאותו הציג השבוע לאדלסון באנגלית רהוטה ב־60 שניות. שרגא קזצקוב (22) הוא מנהל הטכנולוגיה של המיזם שכבר גייס מיליונים ונראה מבטיח.
משה פרידמן, המייסד והמנהל את "קמא־טק" מספר: "יש לנו כיום 1,600 חברים שותפים ב'קמא־טק' ואנחנו מתכננים להקים מרכזים נוספים בארץ. הארגון שלנו עשה קפיצה ענקית כשהוא חבר ל'אייקון'".
ישראל גורט (29) הוא זה שגוגל דירגה במקום ה־22 ברשימת ההאקרים הטובים בעולם. "אני עוסק בתחום מאז נעוריי. רב ידוע אמר פעם שמי שיודע ללמוד גמרא יודע ללמוד כל דבר. אז לימדתי את עצמי. גם אנגלית לא ידעתי. כתבתי את השם שלי עם Y בטעות, והיום זה כבר סימן ההיכר שלי (YSRAEL)", הוא מספר.
"הבעיה הגדולה של אבטחת האתרים בחברות היא שרשרת האספקה שלהן. הן משתמשות בספקי חוץ. הפרצה שכולם סובלים ממנה היא גניבת מידע מהלקוחות, עוד לפני שהוא מגיע למאגרי המידע שלהן. זה מה שחוותה בריטיש איירווייז שנקנסה ב־230 מיליון דולר בגין גניבת מידע על כרטיסי אשראי של לקוחותיה.
"אנחנו מזדהים כלקוחות ויודעים לספר לחברה אם מישהו מנסה לגנוב פרטים. מריוס נכט, יו"ר צ'ק פוינט, שמע עלינו והשקיע בנו מיליון דולר. זה לא היה קורה בלי 'קמא־טק'", הוא מספר.
מאיידהו לבני ברק
אלישע כהן הוא השמיני מבין 15 ילדים במשפחתו, ובנו של רב ידוע בבני ברק. החברה שלו נוסדה לפני חמש שנים. "הרעיון הוא לנהל בניינים באמצעות בינה מלאכותית, ללא ניהול אנושי. אנחנו חוסכים כסף לחברות ומשפרים את השירות", הוא מספר.
הקומה ה־18 של "קמא־טק", בבניין החדיש בבני ברק, מציעה מתחם עבודה לגברים, מתחם לנשים ומתחם לעבודה משותפת. יהודית אברמס היא דוגמה ליזמית חרדית הפועלת במקום. "נולדתי וגדלתי באיידהו, וחזרתי בתשובה כשעליתי בצעירותי לארץ לפני 45 שנים", היא מספרת.
הסטארט־אפ שלה נותן מענה לאבחון סרטן השד. "חצי מיליון נשים מתות מדי שנה מסרטן השד. ה־MRI מפספס שליש מהנשים החולות. החברה שלי עושה את הדיאגנוזה על ידי מכשור שניתן ללקוחה בביתה. כך מתקבלת תמונה טובה ואמינה יותר".
שרי רוט מ"קמא־טק" מובילה פרויקט לשילוב נשים חרדיות בליבת ההיי־טק. קרוב ל־1,000 נשים חרדיות לומדות כיום הנדסת תוכנה - כשליש מכלל הסטודנטים הלומדים את התחום. "עד שנכנסנו לעניין, הנשים החרדיות בתחום לא הצליחו להשתלב בחברות הגדולות ובתפקידי מפתח. הפרויקט שלנו נכנס לתוך ליבת המכללות ויחד איתן שיפרנו את תוכניות הלימוד. הוספנו תוכניות לימוד מקוונות באנגלית, נוסף על הלימודים השוטפים שלהן ויצרנו ב'קמא־טק' תוכנית ארצית. כרגע 500 תלמידות משתתפות בתוכנית אונליין ובשנה הבאה נכפיל את מספרן".
אז מה בעצם אפשר את המהפך הזה? לדברי רוט, "אנחנו זוכים לשת"פ מלא מצד הרבנים. הם מכתיבים סייגים, אבל כדי לאפשר את העניין ולא כדי לחסום אותו. זה עושה שינוי חיובי לחברה כשנשים מביאות הביתה 16,000 שקלים ויותר, במקום 6,000.
"מצד שני, גם החברות הגדולות למדו שיש להן פה פוטנציאל לכוח אדם איכותי. וכן, הן מוכנות לאפשר לבנות סביבת עבודה מתאימה. אם זה חדר, אז שלא ייווצר מצב של אישה עם גבר באותו החדר ואם זה חלל עבודה, אז שתהיה סביבה של נשים. זה לא אומר שאין גברים במתחם ליד, אבל לא כתף אל כתף.
"היעד שלנו הוא להכפיל את מספר המשתתפות בתוכנית בשנה הבאה - שיהיו 2,000 נשים. אתגר נוסף הוא למתוח את גיל המשתתפות, שכיום הוא סביב גיל 20".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו