"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תיתנו יד לנפילת בית"ר

,עודכן

ב־1920, אחרי קרב הרואי נגד הפולשים הערבים לתל חי, בין חיים למוות, טבע יוסף תרומפלדור את אחד הביטויים המכוננים בהיסטוריה הציונית: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו". זמן לא רב אחר כך, בעיר ריגה שבלטביה, הקים זאב ז'בוטינסקי תנועת נוער על שמו של הלוחם שסימל את דמות היהודי החדש בארץ ישראל: ברית יוסף תרומפלדור, בקיצור - בית"ר. היום, כשבישראל שולט המחנה הפוליטי מיסודו של ז'בוטינסקי, תנועת בית"ר גוססת, והאנשים המזדהים כתלמידיו של ז'בוטינסקי מביטים מנגד ללא מעש.

ב־2020, מאה שנים אחרי אותו הקרב בתל חי, תנועת בית"ר כבר לא תהיה קיימת. ילדיי, שהיו אמורים להיות דור שמיני לחניכי בית"ר, כבר לא יתחנכו בה. משקולות הביורוקרטיה והאדישות יכריעו את תנועת הנוער הקטנה.

התנועה שמשורותיה צמחו ראשי ממשלות ועולי גרדום, שהקימה יישובים ומושבים ברחבי הארץ, שחינכה דורות של נערים ונערות לאהבת המולדת, להדר ולתגר, פשוט תחדל מלהתקיים.

ביום שישי האחרון דיווחה שירית אביטן כהן ב"מקור ראשון" שהקרן המנהלת את נכסי תנועת הליכוד מתכוונת לפנות את משרדי תנועת הנוער בית"ר מבניין מצודת זאב, שהוקם על הריסות מעו"ז תל אביב, שבו שימש אבי מדריך. זה לא רק סיום התקשרות כלכלית בין הליכוד לבית"ר, אלא ביטוי לתהליך ההתנתקות של הליכוד מבית"ר ומערכיה. בניגוד לתנועות נוער אידיאולוגיות אחרות, שום יד לא הושטה לבית"ר מתנועת האם כדי לעזור לה לשרוד. התנועות הקיבוציות וחברי כנסת של תנועת העבודה דאגו לשומר הצעיר ולנוער העובד והלומד; מפלגות הציונות הדתית שמרו על בני עקיבא. בית"ר ננטשה.

היא ננטשה על ידי מי שמגדירים עצמם תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, על ידי מי שהעריצו את פועלה בגירוש השלטון הבריטי, במרד גטו ורשה ובמלחמות ישראל. היא ננטשה על ידי פוליטיקאים, אנשי חינוך, הורים וחניכים לשעבר. היא נעזבה לגסוס כאילו חלקה בהיסטוריה האישית והלאומית שלנו לא משנה דבר.

בית"ר עדיין לא נחבטה בקרקע, אבל היא בהחלט נופלת. כ־15 שנה שהתנועה קורסת מטה. עשרות הזדמנויות היו לשוחריה להושיט לה יד ולבלום את ההידרדרות, שום יד לא הושטה. חניכי התנועה עוד מנסים מדי פעם להושיט ענף קטן, מתוך תקווה שמישהו יאחז בצידו השני וימשוך את התנועה מהמדרון, יציל אותה ויעזור לה להחזיר עטרה לישנה.

שרים וח"כים מהליכוד, ושאר המתהדרים בתואר "תלמידי ז'בוטינסקי": אנחנו בדקה ה־99, זה הזמן שלכם לפעול. ההיסטוריה לא תסלח לכם אם במשמרת שלכם תיעלם תנועתו של ז'בוטינסקי ותופר ברית יוסף טרומפלדור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

כדאילהכיר