לבלום את איראן, לא לפייסה

בראשית השבוע שעבר הודיעה טהרן על כוונתה להעשיר אורניום מעל לרמה שהתיר לה הסכם הגרעין שעליו היא עודנה חתומה. בסוף השבוע ניסו לוחמים של משמרות המהפכה להשתלט על מכלית בריטית במימי המפרץ הפרסי. התקיפה באה בתגובה להשתלטות של כוחות מיוחדים בריטיים על מכלית איראנית, שהביאה נפט לסוריה תוך הפרת העיצומים הבינלאומיים על סוריה, אבל ההקשר הרחב הוא איומיה של טהרן להשבית את יצוא הנפט ממדינות המפרץ, אם לא יוסרו מעליה העיצומים האמריקניים.

למרבה ההפתעה, מתקבלים בעולם - וגם באזורנו - מהלכיה התוקפניים של איראן באדישות ובמשיכת כתפיים. חוסר הרצון המופגן להתעמת עם האיראנים עשוי לנבוע מהחשש מהבריון השכונתי, המטיל את חיתתו על שכניו ועל העולם כולו. אבל לצד זאת, נשמעים במערב גם קולות המביעים הבנה ואף אמפתיה למהלכיה של טהרן, הנתפסת כקורבן המבקש להתגונן על נפשו מפני התוקפן, הלוא הוא הנשיא האמריקני דונלד טראמפ.

באירופה, ברוסיה ואפילו בחוגים שונים בארה"ב קנתה אחיזה לא מבוטלת הטענה כי הסכם הגרעין שעליו חתם הנשיא אובאמה, הבטיח שקט ורגיעה. רבים האמינו - ועדיין מאמינים - כי בעקבותיו פחת המתח באזור המפרץ, ואף פרחה התקווה כי איראן תמקד עצמה מכאן ואילך בשיקום כלכלתה הקורסת ובמאמץ להשתלב מחדש במשפחת העמים. טראמפ, לעומת זאת, מוצג כמי שהפר ברגל גסה את הסיכומים שהושגו עם האיראנים, החזיר את העיצומים ודחף את טהרן בחזרה אל דרך האלימות והטרור.

טענה דומה נשמעה לפני 80 שנה כלפי הנשיא פרנקלין רוזוולט, שהטיל עיצומים כואבים על יפן ובכך דחף את מנהיגיה להוביל את המתקפה בפרל הארבור. אבל כאז כן עתה, איראן של ימינו, כמו יפן של דצמבר 1941, אינה מדינה שוחרת שלום אלא מעצמה אזורית תוקפנית. איראן גם אינה מסתירה את שאיפות ההתפשטות הטריטוריאלית שלה, הממוקדות לעת עתה בסהר השיעי הנמתח מטהרן, עבור בבגדד ובדמשק וכלה בביירות, בעזה ובתימן.

אובאמה בעצם קנה זמן, לא יותר, בתקווה שבשנות השקט שנרכשו במחיר כבד, תתרצה איראן או תתמתן, ואולי אף יתחוללו בה חילופי שלטון. אלא שניסיון העבר מלמד שאין קונים תוקפן בוויתורים ובמחוות, וכי בהזדמנות הראשונה הוא יחזור לסורו, לאחר שניצל את השקט והרגיעה לבניין עוצמתו וכוחו. דומה שעקבות החומר הרדיואקטיבי שמצאו פקחי סבא"א במחסן האיראני ממחישים זאת.

לא טראמפ הוא זה שהפך את איראן למפלצת, העלה אותה על דרך האלימות והטרור ודחף אותה להשתלט על המזרח התיכון. דרכה של איראן מעוגנת בתפיסת העולם הפונדמנטליסטית של האייתוללות הרבה לפניו.

את איראן לא צריך לפייס, אלא לבלום ולעצור. ייתכן שהעולם נמצא על מסלול של עימות עימה, אבל על ידי נטילת יוזמה וגישה בלתי מתפשרת אפשר לצמצם את ממדיו והיקפו של עימות עתידי, ואולי אף למנוע אותו כליל בזכות ההרתעה.

טראמפ הציע, אגב, להקים כוח משימה בינלאומי שיבטיח את השיט במימי המפרץ. הצעה דומה העלו האמריקנים ערב מלחמת ששת הימים, בניסיון להבטיח את השיט במפרץ אילת. אך ההיסטוריה מלמדת שרק למהלך החלטי בהובלת ארה"ב יש סיכוי להצליח, דוגמת המבצעים נגד דאעש, אל־קאעידה או סדאם חוסיין.