"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אנטישמיות: כתם על ערכי הרפובליקה

,עודכן

היום חוגגת צרפת את חגה הלאומי, יום השנה לנפילת הבסטיליה בפריז בשנת 1789. בתאריך מכונן זה, שהיה לסמל המהפכה, חוגג העם הצרפתי את אחדותו סביב ערכי היסוד של הרפובליקה - Liberté, égalité, fraternité (חירות, שוויון, אחווה).

כחבר פרלמנט, ובעיקר כאזרח יהודי־צרפתי, אני חש הכרת הטוב נצחית כלפי הרפובליקה, הראשונה בעולם שהובילה לאמנסיפציה של היהודים והעניקה להם אזרחות מלאה. אפשר לומר כי בזכות המהפכה הצרפתית וערכיה, הפכו יהודים בכל העולם לאזרחים שווי זכויות.

לאורך ההיסטוריה הצרפתית, הרימו היהודים תרומה אדירה לצרפת ולתרבותה. הסופר מרסל פרוסט, המדינאים ליאון בלום ורוברט בדינטר, ההיסטוריון והפרטיזן מרק בלוך, השרה וסמל המוסריות סימון וייל, שנקברה לאחרונה בפנתאון (מקום קבורתם של גדולי האומה), עורך הדין ואבי ההצהרה האוניברסלית לזכויות האדם רנה קאסין, זוכה פרס הנובל בפיזיקה ז'ורז' שרפק, ועוד. אישים אלה ואחרים מגלמים את הקשר בין צרפת ליהודיה, ואין תימה שתפילה להצלחת הרפובליקה הצרפתית נאמרת בשבת זה מאתיים שנה בכל בתי הכנסת של צרפת.

לצערי, ערב 14 ביולי, אני מצר על כך שצרפת מתקשה לעיתים לממש את הערכים היפים. מעבר להצהרות הגדולות, צרפת מתקשה לנהל מאבק אפקטיבי באנטישמיות הגואה, בעיקר בתצורתה החדשה המגולמת בשנאת ישראל, אשר הובילה לרצח של 12 יהודים צרפתים בשנים האחרונות.

בשמאל הצרפתי, כולל בקרב חברי פרלמנט ממפלגתו של הנשיא המכהן, שנאת ישראל וארה"ב בכלל, ושנאת טראמפ ונתניהו בפרט, בוטה מדי; אני חווה את הדבר מדי יום. איראן, מדינה מכחישת שואה, מכריזה על כוונותיה לפתח נשק גרעיני ומצהירה בגלוי על רצונה למחוק מהמפה את מדינת ישראל (שבה חיים, אגב, כ־150 אלף צרפתים). אך אירופה וצרפת ממשיכות להתנהל מולה בפאסיביות.

לאחרונה חנכנו בלב פריז כיכר על שם ירושלים בנוכחות ראשי עיריות פריז וירושלים. אך למרות האווירה החגיגית, צרפת מסרבת להכיר בבירתה של ישראל ובבירת העם היהודי, מדברת על "כיבוש" ותומכת בחלוקת העיר. זה מצער; שום שלום לא יוכל להיבנות על שקר היסטורי.

דאגתי איננה שמורה רק ליהודים, אלא לצרפת כולה. אך יש בי אמונה ואני רוצה להישאר אופטימי. צרפת הוכיחה בעבר כי היא יודעת לעמוד לצד הדמוקרטיה והחירות. לכן אני מאחל לנו, העם הצרפתי, להביט נכוחה במציאות, ולהישאר נאמנים לערכים הנעלים שהפכו את צרפת לאומה כל כך מיוחדת.

מאיר חביב הוא חבר הפרלמנט הצרפתי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר