כך נצמצם את יוקר המחיה
במרוצת השנים ישראל בנתה מנגנון פקידותי שמקשה על חיי האזרחים ולא משרת אותם. חוקקו מאות חוקים והותקנו אלפי תקנות שבכל אחד מהם היה היגיון רב, אלא שכמעט אף אחד לא ראה את התמונה הכוללת ואת המחיר שהאזרחים משלמים על ים החוקים והתקנות. בלא פחות מ־365 תחומים שונים הרגולציה התערבה; לצורך העניין ניתנה סמכות אכיפה ל־216 רגולטורים שונים שיחד הוסמכו לאכוף 700 הוראות חוק רגולטוריות.
רק בשנת 2015 מדינת ישראל הצטרפה למדינות המפותחות שהחלו לבחון את השפעת הרגולציה ולתכנן מהלכים אופרטיביים להפחתתה. משרד ראש הממשלה הוביל וריכז את תוכניות המשרדים, והשינוי החל להיראות בשטח. משרדי הממשלה והרשויות החלו להציע שירותים באמצעות האינטרנט, לגבות תשלומים מקוונים, להנפיק אישורים שונים ולוותר על אחרים. באותה שנה הושקה תוכנית חומש, שתסתיים בסוף שנה זו, במטרה להפחית 25% מעלות הרגולציה. במדד אחר, הבנק העולמי עורך השוואה בינלאומית ברגולציה של העסקים על ידי ספירת הימים הנדרשים לביצוע כל הליך. עקב אכילס של ישראל הוא ענף הבנייה. הרגולציה לאישור בנייה ולרישום נכסים - איומה ועל כך אנחנו משלמים במחירי הדירות. עודף הוויסות והחקיקה מביא לייקור המחיה כמעט התחומים. לכן הבשורה בדו"ח הזה גדולה מאוד - בעיקר במגמה ובמודעות לחשיבות שבהמשך הפחתת הרגולציה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
