גנרלים הפכפכים

מלחמת גנרלים כמו זו של כחול לבן ביומיים האחרונים לא ראינו. מאז יום שישי הם תוקפים את רה"מ והקבינט על ההסדרה עם חמאס.

כאילו לא היינו פה כשהם בעצמם הובילו ל"הסדרות", כשהיו רמטכ"לים, מול חמאס. מה שהיה כשר וראוי בעיניהם אז, והובילו בתוך הקבינט כתורה מסיני, הפך להיות פסול משעה שהם באופוזיציה.

לא נעסוק במנטור שלהם, הלוליין הפוליטי לפיד, שמבקר הפעם מימין את "הרפיסות מול חמאס". לא נעסוק גם ברא"ל אשכנזי, שהתמחה במלחמות גנרלים מלוכלכות מול ברק במסמך הרפז וכו'.

נעסוק בישר שבהם. משה בוגי יעלון, שר הביטחון שאך לפני 5 שנים נאבק בעד הפסקת אש והסדרה בצוק איתן. בפתיחת המבצע יעלון צידד בהכלה. יעלון אינו פחדן, וזו עמדה לגיטימית, אף שהיה ראוי לחלוק עליה כפי שעשה רה"מ, שאמר כי "המנהרות הן איום ממשי על מדינת ישראל, והן עלולות לשנות את המאזן בינינו לבינם".

מדוע אז, כשהיה איום יותר ממשי מהבלונים של היום, הפסקת אש "תוך מיצוי התיווך המצרי" היתה ראויה - ועכשיו לא? תאמרו שהיתה זו השקפה חד־פעמית, אבל גם במבצע עמוד ענן התבטא יעלון בעד הכלה.

עתה המצב יותר רגיש מבחינה מדינית ואסטרטגית, ויש יותר סיבות שלא להסלים את הנעשה ברצועה, בשל המצב הנפיץ במפרץ. הרי האיראנים רק מחכים להבעיר פה את האזור כדי להסב את תשומת הלב מהזירה שם.

האם מישהו בקבוצת הגנרלים שכח שהבעיה האיראנית היא העיקרית בסדרי העדיפויות של ישראל? יש חשש שתאוות השלטון מעבירה אותם על דעתם, ובמלחמה פוליטית, כמו במלחמה, הם מתנהלים מבלי להסתכל לצדדים. המפקדים של אתמול, הפוליטיקאים של היום, גורמים נזק אסטרטגי בפרימת אמון הציבור והחיילים במעמד הפיקוד. מה חשה אם עברייה כשהיא מפקידה את בניה בידי הגנרלים של אתמול, שמסוגלים לאמץ דרך פוליטית חסרת יושרה כל כך בהפכפכותה? האם אפשר לסמוך עליהם?

הכותב הוא סא"ל במיל' ויו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור"