שבועות קשים עוברים על בכירי הפרקליטות. לא, רוחם אינה סוערת מהכישלון הקולוסאלי בתיק המעונות, אמות הסיפים לא זעות בשל סגירת התיק נגד ראש עיריית נתניה לאחר שנופח לממדי ענק, וזיעה קרה אינה זולגת ממצחם עקב שורת המחדלים בפרשת דומא או אפילו נוכח הניהול השערורייתי של תיק האונס של בת ה־7.
מה שמוציא את פקידי הפרקליטות משלוותם הוא הקפאת מכרז, שבסופו היתה אמורה להיבחר עו"ד ליאת בן ארי לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.
הנה כמה עובדות לגבי המכרז המפוקפק: כבר לפני כשנה התפנה התפקיד שבו היתה אמורה לזכות בן ארי. הפרקליטות - ושי ניצן העומד בראשה - לא ייחסו ככל הנראה חשיבות רבה לאיוש התפקיד, ובאורח כמעט מיסטי נזכרו בו בדיוק ברווח הצר שבין סיום כהונתה של השרה שקד וכניסתו לתפקיד של השר אוחנה.
ומי אחראי להקפאת המכרז? גורמים פחדניים בפרקליטות מסרו כהרגלם באופן אנונימי לשופריהם בתקשורת כי הסיבה היא "התערבות פוליטית. מדובר בהוראה מבלפור. אין ספק בכלל". במציאות, היו אלו דווקא עובדים אנונימיים אחרים בפרקליטות שפנו לנציבות שירות המדינה בטענה שהמכרז נתפר למידותיה של בן ארי.
ה"פרקליטים המודאגים", כפי שכינו את עצמם במכתב, העלו תהיות בנוגע ללהיטות שמפגין שי ניצן למהר ולמנות את חברתו רגע לפני שיסיים את תפקידו, והאשימו אותו בניסיון למחטף. עוד סיפרו כי מועמדים שראו בעצמם מתאימים לתפקיד, הסירו את מועמדותם לאחר שהבינו כי אין אפילו טעם לנסות ולהתמודד מול חביבתו ומקורבתו של פרקליט המדינה, היושב בעצמו בוועדת המכרזים.
פרטים אלה חושפים טפח נוסף מהחצר הביזנטית ושיכורת הכוח שטופחה תחת שי ניצן ברחוב סלאח א־דין. זו אגב לא הפעם הראשונה שבה באורח פלא מהונדס מכרז כך שרק פרקליט שניצן חפץ ביקרו יקודם. לראשונה ניתן להציץ לשלטון הפחד שמטיל אימה על משפטנים "סוררים" בפרקליטות, המבינים שהמשחק מכור וחוששים מדיווח על כך או מליבון הבעיה בפנים גלויות. במקום זאת, וכדי להימנע מנקמה מקצועית, הם נאלצים לפנות מבלי להזדהות לנציב שירות המדינה.
קשה לדמיין כתב אישום חמור יותר נגד התביעה הכללית והעומד בראשה. יותר ויותר אזרחים מאבדים אמון במערכת אכיפת החוק ומאשימים אותה בתפירת תיקים. השבוע התברר כי הפקידים שאמורים להיות הישרים והשקופים ביותר, לא מהססים לחצות קווים אדומים גם בתחום תפירת המכרזים. אם עד כה הורגלנו בדורסנות כלפי חוץ, כעת ברור שהיא מופנית גם כלפי פנים ומשחיתה את המוסדות החשובים ביותר בדמוקרטיה, אלה שבסמכותם לשלול חירות מאזרחים.
תחת איום מתמיד על פרנסתם ומעמדם, אין לישרי הדרך, רוב אנשי הפרקליטות, כל אפשרות להתייצב מול הציבור ולספר את האמת במלואה. כנראה במקום חשבון נפש ונטילת אחריות, נמשיך לקבל הטחת האשמות באחרים; ובמקום לנקז את המורסה, ימשיכו "בני האור" לטפח אותה עד שתתפוצץ לכולנו בפנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו