ביטול סבב הבחירות השני הוא רעיון רע. אבל אם לוקחים את נפתלי בנט כאינדיקציה להלכי הרוח של הזרם הפוליטי המרכזי הוא כנראה עונה לרצונות של רבים אם לא רוב המערכת הפוליטית.
בנט קרא אמש לנתניהו וגנץ שישבו משך הלילה, יסכמו על ממשלה, ויבטלו את "הבחירות המטופשות" הללו.
הבחירות המהירות שנכפו על עם ישראל נולדו מצירוף נסיבות שאפשר היה לקרוא לו נדיר אבל במציאות של השנים האחרונות הוא איננו נדיר: מצד אחד, ליברמן שהוביל בכוונת זדון את מעשה המרכבה הקואליציוני למבוי סתום; מצד שני, מנהיגות חסרת בשלות בכחול לבן.
בכחול לבן יש כמה מרכיבים שלא היתה צריכה להיות להם שום בעיה לחבור לליכוד ברוב התכניות הכלכליות, המדיניות והערכיות. אלא מה, הם שמו וטו על בנימין נתניהו. וכל זאת, בגלל הליך פלילי מפוקפק שיקח עוד שנים עד שיתברר מה אחריתו.
לכן, במצב הפרלמנטרי הקיים אפשר וצריך היה להקים ממשלה יציבה. אבל יש כללי משחק מסוימים. אם הכנסת הרחיקה לכת ופיזרה את עצמה וקבעה בחירות חדשות, יש לזה משמעות. הסחרחורת הפוליטית היא סממן מובהק לאובדן היציבות.
הנה ההישג הגדול של ליברמן. ממדינה עם ממשלה יציבה ואפקטיבית הפכנו באחת למדינה בסחרור. התקבלנו למועדון האירופי המפוקפק שבראשו בריטניה שכבר שנה הממשלה תקועה שם בגלל הברקזיט.
פה כפי שאפשר היה לחזות עוד לפני הבחירות באפריל, מערכת משפטית שיצאה משליטה פעלה לשיתוק המערכת הפוליטית. הבחירות באפריל היו אמורות להתיר את הפלונטר, אבל לא זה מה שקרה. והדברים ידועים.
לטובת המדינה, אם הוחלט על סבב נוסף של בחירות כדי לעשות מקצה שיפורים – צריך לעמוד בזה. לממשלת אחדות של הליכוד וכחול לבן יש יתרונות מסוימים, אך במצב הנוכחי יש סדר יום בנושאי פנים ועדיפה ממשלת ימין שתעביר כמה מהלכי רפורמה הכרחיים בתחום המשפטי.
ביטול הבחירות מבלי שראשי הליכוד יודעים בוודאות שהם יכולים להרכיב קואליציה יציבה, יהפוך ליוזמה מפוקפקת.
צריך לציין, שאם יולי אדלשטיין הוא זה שמוביל את המהלך כנראה שיש לזה קונסנזוס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
