כל קהילה תחנך לפי דרכה

קביעתו של שר החינוך, הרב רפי פרץ, כי מתקיימת דווקא "החלנה" ולא הדתה במערכת החינוך הציבורי ("ישראל היום", 19.6.2019) - היא מוצדקת. כבר לא מעט שנים חלק משעות הלימוד במערכת החינוך משמשות מכשיר לאינדוקטרינציה ערכית. בחינוך הממלכתי, למשל, מדובר בהקניה שיטתית של עולם הערכים החילוני והפרוגרסיבי. בחינוך ל"תרבות ישראלית־יהודית" הנרטיב הרשמי אינו מכיל ורב־קולי, אלא מושתת על פולמוס סמוי נגד האורתודוקסיה והימין הפוליטי. בלימודי אזרחות, שעוצבו בשנות ה־90 על ידי ועדת קרמניצר, התכנים משקפים עמדות שמאל, קיצוניות לעיתים, וכאלה המנוגדות לערכי הדמוקרטיה הייצוגית והציונות.

יש מי שמיהרו להאשים את שר החינוך ב"הדתה". לתפיסתם, משרד החינוך חייב לשמש אקדח אידיאולוגי בידיו של מישהו: אם אינו עוסק ב"החלנה", הרי הוא מתגייס ל"הדתה". אולם אין להאשמות אלה כל תימוכין: הרב פרץ ציין עובדה, ולא הכריז שבכהונתו יקדם משרד החינוך עמדות מהקצה המנוגד של המנעד הרעיוני. בזמן הקצר שחלף מאז מינויו, הוא אף נמנע מהכתבת עמדות וערכים, לדוגמה בסוגיית המכנסיים.

משרד החינוך אינו אמור לשמש כלי נשק אידיאולוגי. לא מזמן דווח ב"הארץ" שקבוצת אנשי חינוך חילונים חותרים להקים מסגרת חינוך אוטונומית, שבה יוכלו לחנך את ילדיהם לפי הערכים המזוהים עימם. בין היתר, הם מעוניינים למנוע חדירת תכנים שלטעמם יש בהם "אינדוקטרינציה דתית ולאומנית". כמו כן, הם דורשים להקים "מועצת חינוך עצמאית" שתקבע תכנים לחינוך הממלכתי ותדאג ל"הגנה מהתערבות זרה בעקרונותיו וחיזוק החלק החילוני שלו".

כמי ששלח את ילדיו לחינוך הממלכתי־דתי, אני דווקא מבין לליבם של אנשי חינוך אלה, ומבקש לחזק את ידיהם בחזונם להקמת מסגרת חינוך אוטונומית לילדים שלהם. כמוהם, גם אני לא הייתי מסכים לשלוח את ילדיי למסגרת חינוך הכופה ערכים שלטעמי הם שגויים או פסולים. באותה מידה, איני חפץ לכפות על מחנכים אלו ועל הילדים שלהם תכנים שהם מוצאים בהם פסול ערכי. למעשה, אין להעניק לאף גורם, כולל שר החינוך, את הסמכות לכפות ערכים על בתי הספר. הערך שצריך לחול במקרה זה הוא עמדת הלל הזקן: "דעלך סני לא תעביד לחברך", את השנוא עליך אל תעשה לזולת.

אך את דרישת המנהלים החילונים להקים מועצה שתכתיב ערכים לחינוך הממלכתי יש לדחות. בית הספר הממלכתי הוא קהילתי: אלה שאינם רוצים לשלוח את ילדיהם למסגרת מיוחדת כגון החינוך הדתי או (לחלופין) ה"דמוקרטי", אמורים למצוא בו את מקומם. בערים רבות ילדים ממשפחות דתיות ומסורתיות לומדים בבתי הספר הממלכתיים. הציבור היהודי בישראל שיקף מאז ומעולם מגוון רחב של דעות ועמדות בתחומי הליברליות והדת, ועמדות תרבותיות אלו אינן בהכרח בינאריות.

"הקואליציה לאוטונומיה בחינוך", שאני חבר בה, דוגלת במתן אוטונומיה פדגוגית רחבה לבתי הספר, עם חופש מלא להורים לבחור את המוסד שבו יתחנכו ילדיהם. בית ספר החורת על דגלו "חינוך לחילוניות ודמוקרטיה" ייתן מענה להורים המעוניינים בכך. הורים אחרים יוכלו לשלוח את ילדיהם לבית ספר המייצג בקירוב גישה תרבותית וערכית הנוחה להם. כל בית ספר ישקף קהילה, וכל קהילה תחנך לפי אמונתה.

ד"ר יצחק קליין עומד בראש תוכנית המחקר במדיניות חינוך בפורום קהלת