"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בפועל, הסדנה בבחריין בוטלה

,עודכן

האדמה לא תרעד ב־25 ביוני, כאשר תתכנס במנאמה, בירת בחריין, ה"סדנה" הכלכלית ביוזמת ממשל טראמפ. למען האמת, ככה לא בונים חומה: לפני שמכריזים על כינוסו של פורום כלכלי בהשתתפות הישראלים והפלשתינים, לצד נציגי מדינות ערב והעולם, בודקים מי בכלל יהיה מוכן להגיע. סביר להניח שבמקום זאת, הסתפקו האמריקנים בהסכמת מנאמה לארח את הפורום, ומייד נתנו פומבי לרעיון שהיה, במקרה הטוב, אפוי למחצה.

הפלשתינים מיהרו להודיע, כצפוי, שלא רותמים את הכרכרה לפני הסוסים, וכי שיתוף הפעולה הכלכלי צריך להיות פועל יוצא של ההסדר המדיני; לא להפך. הם הבהירו שלא יקנו אותם בכסף, הודיעו שיחרימו את הסדנה, וביקשו ממדינות ערב לא להגיע. רבות ממדינות האזור מצאו את עצמן בין הפטיש לסדן: לחץ אמריקני כבד לשלוח שרי האוצר, מול לחץ פלשתיני שלא להשתתף המשפיע על דעת הקהל שלהן. הפתרון שמצאו: שיגור נציגים בדרג נמוך.

לאחר שרוסיה וסין הצהירו שלא ישתתפו, ורוב המדינות החשובות והעשירות הודיעו שלא ישלחו את שרי האוצר שלהן, הבינו ג'ארד קושנר ואנשי צוותו כי הם עומדים בפני בעיה. גם בחריין קיבלה רגליים קרות, וביקשה שדרג המשתתפים מישראל יהיה נמוך, ללא שר האוצר. ביטול הסדנה היה הודאה בכישלון, והאמריקנים החליטו להימנע מצעד דרמטי כל כך. אבל הנימוק שאין מדובר בכינוס פוליטי ולכן ישראל מתבקשת לא לשגר נציג בדרג פוליטי, מסביר הכל.

הסיפור החל בהודעתו המפתיעה של הממשל, שהוא עומד לחשוף את חלקה הכלכלי של "עסקת המאה" המשתהה. הממתינים בקוצר רוח לתוכנית מדינית שתביא פיוס אזורי, החלו לגלות עניין. בתחילה היה נדמה שהתוכנית מבוססת על מעטפת כלכלית שתוצע לצדדים, בעיקר לפלשתינים. בהמשך הובן כי חל שינוי: הכלכלה תופרד, ותוקדם לרעיונות המדיניים.

כעת מתברר שמדובר בפורום שמשתתפיו מעטים יחסית, ואינם מקבלי החלטות בארצותיהם. התוכנית המדינית תמתין עד לאחר הבחירות אצלנו, ותוצג לאחר הקמתה של ממשלה חדשה (אם לא נישלח לקלפיות בפעם השלישית), וכנראה גם לאחר הבחירות בארה"ב. כל מי שתלה תקוות בחבילה שישלח לנו הדוד מאמריקה, או חשש ממנה, יכול אפוא להירגע.

סדנה כלכלית שישתתפו בה גורמים כלכליים מן האזור, ובעיקר אנשי עסקים, היא אכן מפגש חסר כל יומרות, ובוודאי אינה תחליף לתכנית האמיתית. כשם שהיא אינה מצדיקה שום תקוות, היא גם לא ראויה להפגנות נגד. לאחר שהממשל נסוג מכוונתו לקיים מפגש כלכלי משמעותי, הוא השלים, ככל הנראה, עם ביטולו המעשי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר