הכל בשם האחריות הלאומית
,עודכן
743 מילים כתב בצלאל סמוטריץ' בפייסבוק אחרי הפגישה עם נתניהו אתמול. הפוסט פורסם שעה קלה אחרי הפגישה, ועל פי אורכו והזמן הקצר מאז פורסם, אפשר לקבוע די בוודאות שהפוסט הזה, או לפחות חלק ממנו, היה מוכן מראש.
למה זה חשוב? כי הפוסט המפורט, כביכול, מדווח לציבור מהן תוכניותיו של סמוטריץ' למשרד התחבורה, אך כוונתו האמיתית היא להסביר למה בכלל הוא התעקש לקחת משרד לשלושה חודשים בלבד, לממשלת מעבר חסרת סמכויות ויכולת לערוך רפורמות ושינויים ולקבל החלטות דרמטיות.
סמוטריץ' הוא פוליטיקאי משופשף וערני מאוד לרחשי ציבור, עיתונות וביקורת. הוא ראה את יריב לוין מסרב לקחת את תיק המשפטים לתקופה שבה אי אפשר לעשות דבר, והקדים תרופה למכה.
את הכותרות בדבריו תופסות אמנם התוכניות כמו החלת ריבונות בעזרת משרד התחבורה, מלחמה בתאונות הדרכים והקו התקיף שיוביל בקבינט. אך בכל תוכנית כזו הוא מסביר, במעין התנצלות, למה זה טוב ובמה זה יועיל לציונות הדתית ולעם בישראל.
סמוטריץ' יודע שלא יוכל לעשות הרבה ומסביר שמלבד התפקיד מדובר גם ב"הצהרת הכוונות על השותפות בהמשך הדרך". זה לא סוד, והוא גם אומר את זה שרצה את תיק המשפטים. "התקווה עוד לא נגוזה". אבל גם הוא יודע שבקדנציה הבאה הוא לא יקבל את התיק, ושיש סיכוי סביר שימשיך באותו משרד גם בקדנציה הבאה.
מעל לכל, אנשי איחוד מפלגות הימין צריכים לספק הסבר בתוך הבית פנימה, מדוע הם אינם שוברים את הכלים בשמה של הציונות הדתית, שחשה מושפלת מול נתניהו פעם אחר פעם.
בקדנציה הקודמת השאיר נתניהו את בנט ושקד לסוף המשא ומתן (ובסופו של דבר נסחט והפסיד), במשא ומתן האחרון איחוד מפלגות הימין נדחק לסוף התור בפגישות, ועכשיו זה הורגש כאשר סמוטריץ' ופרץ דרשו את משרד המשפטים והפסידו שוב. התשובה היא צמד המילים שהציונות הדתית מקדשת יותר מכל: "אחריות לאומית".
בשם אותה "אחריות הלאומית" בלעו השניים צפרדע בינם לבין עצמם. סמוטריץ' ויתר על תפקיד שר החינוך, אף שעל פי הסיכומים ביניהם הוא יכול היה לבחור ראשון את התפקיד, והרב פרץ, בעל עבר ביטחוני משמעותי יותר מסמוטריץ', ויתר על חברות בקבינט לטובת חברו.
דווקא העובדה שמדובר בממשלת מעבר יכולה להועיל לשניים. הם יכולים להתבטא בתקופת בחירות, לחדד עמדות ובעיקר להגיע למערכת הבחירות הבאה כאשר סמוטריץ' הוא הרבה יותר שר מנער גבעות בדימוס, והרב רפי הוא לא טירון פוליטי שנלקח מהמכינה אלא שר חינוך.
לזה יתווספו השדרוג הטבעי במעמדם שמגיע עם תפקיד שר כמו מאבטחים, עוזרים, לשכה והתעניינות תקשורתית, ובונוס דרמטי נוסף: הם לא יהיו מחויבים להראות תוצאות מיידיות לקהל הבוחרים בגלל שלא יוכלו, ולא באשמתם, לעשות שינויים מרחיקי לכת בתקופה נטולת סמכויות.יהודה שלזינגר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנויהודה שלזינגר
הכתב הפוליטי של "ישראל היום". בעבר סיקר את תחום החרדים וכן את אזור תל אביב. הצטרף ל"ישראל היום" עם הקמתו ב-2007. בין כתבותיו הבולטות: הפרסומים הראשונים על אודות טיסת השבת, חשיפת פרשת הרב ברלנד, תחקיר על פרשיית אסתי ויינשטיין, מרד האדמו"רים על הקורונה שהביא לביטול אירועים המוניים והצלת חיים של ממש, חשיפת קולו של עמנואל מורנו. כמו כן, זכה לראיין שלושה אנשים מעוררי השראה בשנותיהם האחרונות: אורי אורבך ז"ל, חני וינרוט ז"ל והרב אביחי רונצקי ז"ל. בעל תואר ראשון במשפטים. נולד בבני ברק, נשוי ואב לשלושה.
