מוחמד עלי בבית"ר ירושלים
,עודכן
מי רשאי לשאת את השם "בית"ר"? כן, אין זכויות יוצרים על השם. קבוצת סטודנטים בעיר ריגה החליטה ב־1923 להיקרא "בית"ר"; ראשי התיבות: ברית יוסף תרומפלדור. תנועת הנוער שמה לנגד עיניה מטרה אחת: הקמת מדינה ליהודים. מייסדי התנועה לא העלו על דעתם כי ברבות השנים יהיה השם "בית"ר" כינוי נרדף לקבוצת כדורגל שחלק מאוהדיה נגוע בגזענות. וזאב ז'בוטינסקי, מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, האם העלה על דעתו שתקום בירושלים קבוצת כדורגל שבינה לבין עקרון ה"הדר" שטבע, אין מכנה משותף?
בכל זאת, מתרוצצים על המגרש שחקנים עוטי תלבושת צהובה שעליה מוטבעת המנורה הבית"רית ועקרון ה"הדר" התנדף ללא שוב. מי יגול עפר מעיניהם של ראשוני בית"ר, ישרי דרך, חולמים ולוחמים למען הקמת מדינה ליהודים? לו ראו ושמעו את השאגות הגזעניות של חלק מאוהדי הקבוצה, היו מעדיפים להתחפר מחדש בקבריהם. לא לבית"ר ירושלים זו התפללו ושרו בדבקות את שיר בית"ר. רק מחמת הצניעות כונו המלים הנפלאות שכתב ז'בוטינסקי "שיר" ולא "המנון".
בכל עת שעולה שמו של כדורגלן ערבי מצטיין כמועמד להימנות על סגל הקבוצה, פורצות מחאות עד שמוסרת האפשרות לצרף לקבוצה שחקן ערבי תושב ישראל. כך קורה גם בעצם הימים האלה: קברניטי בית"ר ירושלים גילו אומץ לב, והודיעו על צירופו של עלי מוחמד, כדורגלן מצטיין. מסתבר שלא כל מי ששמו הפרטי "מוחמד" הוא מוסלמי. עלי מוחמד זה, שהגיע מניז'ר שבאפריקה, הוא בכלל נוצרי. אך בעיני האגף הגזעני של אוהדי בית"ר, שחקן הנושא את השם "מוחמד", בין אם מוסלמי, נוצרי או בודהיסטי, לא יכול להימנות על שחקני הקבוצה הירושלמית.
לפי הדיווחים, קיבל בעלי הקבוצה, משה חוגג, איומים על ראשו; יש לקוות שלא ייכנע לאגף הגזעני של אוהדי קבוצתו. נקווה גם כי גידופים על רקע צירופו של "עלי מוחמד", ייענו בענישה חריפה ביותר, כספית או אחרת, מצד ההתאחדות לכדורגל. ממש מתבקש להעלות את האפשרות שקבוצת כדורגל באירופה, הייתה מחתימה לשורותיה שחקן מצטיין בשם "חיים־יענק'ל" ואוהדיה היו מתנגדים לצירוף שמחקן עם שם כה יהודי; כיצד היו מגיבים בירושלים אותם אוהדים גזעניים, מכנים את אוהדיה של אותה קבוצה אירופית "אנטישמים"?
לפני שנים, נהגתי להגיע לצפות במשחקי הקבוצה. אינני משוגע לכדורגל, אלא חובב בלבד; אבל השם בית"ר הרעיד משהו בנשמה. לא עוד. עד שתיטהר ותיפטר בית"ר ירושלים מאוהדיה הגזעניים, אוסיף להיעדר מהיציע.
אם יישארו יציעי המגרשים ריקים למחצה, ואוהדים יאזינו לתוצאות המשחקים בבתיהם, אולי תיעלם אז מחלל היציעים הנימה הגזענית. עד אז ראוי שהאוהדים השרופים המזדהים עם דבריי, לא יוסיפו לשחוק את מיתרי הקול, ולא יזעקו עוד את קריאת הקרב: "יאללה בית"ר!".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנויעקב אחימאיר
עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".
