"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להחליש את חיזבאללה בלבנון

,עודכן

בעוד שבועות ספורים אמורות להיפתח בנקורה, בצד הלבנוני של הגבול, שיחות בחסות אמריקנית בין ישראל ולבנון, על סכסוך הגבול הימי עתיר הגז בין המדינות. בשנה האחרונה שיגרה ארה"ב ארבעה שליחים לישראל ולבנון (האחרון היה שר החוץ פומפאו), כדי לשכנע את ישראל ולבנון להסדיר ביניהן את המחלוקת, תוך שאיפה לחזק את השלטון המרכזי בביירות אל מול חיזבאללה הסורר. פתיחת השיחות הכמעט ישירות בין לבנון לישראל נחשבת להישג אמריקני משמעותי, וניתן לומר שוושינגטון הצליחה להחזיר לעצמה את השפעתה בלבנון, שלרגע נדמה היה שאבדה לה.

ההישג האמריקני צלח לאחר לחץ על נשיא לבנון, מישל עאון, בעל בריתו של נסראללה, ובעקבות שכנוע יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, המקיים קשרים הדוקים עם חיזבאללה, בדבר התועלת הכלכלית מהפקת הגז. התקבלה גם הסכמה של רה"מ חרירי, הדוגל בהתרחקות מסכסוכים אזוריים, במה שנהפך למטבע לשון בערבית "אל נאי ביל נפס" - כלומר: שמור על עצמך ואל תתערב בסכסוכים של אחרים. זאת, כדרך לנגח את חיזבאללה על מעורבותו בסוריה ומול ישראל ועוד. הכלכלה המקרטעת בלבנון זועקת לעזרה, והכנסות משדות הגז יסייעו לה מאוד לצאת מהמשבר.

דיווחים סותרים מגיעים מלבנון ומישראל על תוכן המשא ומתן והשיחות. הדבר מלמד שיש להמתין למושב הראשון של השיחות כדי לקבוע את סיכויי ההמשך. לבנון טוענת שהסיכום עם ארה"ב הוא שהמחלוקת הימית תידון ביחד עם המחלוקת היבשתית - כלומר 11 הנקודות היבשתיות הנתונות במחלוקת לטענת לבנון, מראש הנקרה ועד החרמון. ישראל טוענת שהשיחות תהיינה אך ורק על המשבר הימי. בהתבסס על העבר נראה שלבנון משקפת נאמנה את הסיכום עם ארה"ב, שעמדתה לא בהירה דייה: פעם היא משדרת שיש לפתור את שתי הבעיות ביחד, ופעם - רק את המשבר הימי.

מכל מקום, מטרת השיחות היא לחסל את שתי המחלוקות בין ישראל ללבנון, ולהגביר את הלחץ על חיזבאללה. באופן זה, מבקשת ארה"ב להחזיר את לבנון למעגל ההשפעה האמריקני, ולשמוט מתחת לרגלי חיזבאללה את טענתו, שהוא שומר על האינטרס הלבנוני מול ישראל. השיחות העתידיות מקרבות את ארה"ב למטרה זו.

העובדה שחיזבאללה לא עמד על הרגליים האחוריות שלו כדי לטרפד את השיחות, היא הוכחה נוספת על חולשתו הגוברת בזירה הפנים לבנונית. זאת, אף שבבחירות הכלליות לפני שנה, הוא שיפר את אחיזתו בתוך הממשלה הלבנונית.

ישראל תיטיב לפעול, אם תמצא פתרון שיענה לצרכים שלה בשתי הסוגיות - היבשתית והימית - ובכך תתרום להגברת הלחץ על חיזבאללה בסוגיית ההתנגדות לישראל, שהוא מנצל כדי להגדיל את מאגר הנשק הבלתי חוקי שלו, המסכן את לבנון כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר