"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קמפיין השמאל יהפוך כעת ל"רק ליברמן"

,עודכן

מערכת הבחירות הקרובה תהיה מרתקת על פי המסתמן. המערכה הקודמת התמצתה בסיסמת השמאל הפנאטי "רק לא ביבי". בבחירות הקרובות כותרת הקמפיין של תועמלני השמאל תהיה "רק ליברמן". העיתונאי רביב דרוקר כבר מציג את ליברמן כמציל. לקול המשרוקית של המציל יצטרפו פייק פרשנים נוספים, בכירי השמאל הרדיקלי. משר ביטחון כושל יהפכו אותו לגיבור לאומי, משונא ערבים לעלם חמודות רך.

טהרני השמאל הוכיחו שוב ששנאת נתניהו חזקה אצלם אלף מונים מכל ערך, יושרה ואמינות רעיונית. רק חסר שירכיבו את ליברמן על סוס, יכרעו ברך לפני המלך אביגדור הראשון ויצהירו "ככה יעשה לאיש שמולך השמאל חפץ ביקרו". גם אם היה מתברר שפאינה קירשנבאום פעלה על פי הוראות ישירות שלו, מה שלא הוכח, הוא לא היה צריך את חוק החסינות - הוא היה מקבל חסינות בלי חוק. בכירי הפרקליטות, כדי להגן על מורשת המהפכה החוקתית, היו מוצאים דרך להבטיח את הידור האתרוג שהפך לולב שמנופפים בו לכל עבר. מעט מאוד עיתונאים אמיצים ישאלו את השאלות שנותרו פתוחות ביחס להתנהלותו.

מאחר שהבסיס הפוליטי של ליברמן ימני, קיים סיכוי סביר שלאחר הסרת המסכה מפניו, הוא לא יעבור את אחוז החסימה. גם במקרה שמצביעי שמאל קיצוני, ושונאי דתיים מכחול לבן, ייתנו לו מנדט או שניים, השפעתו הפוליטית תשאף לאפס. מצביעי ישראל ביתנו לא יהיו מוכנים לקחת חלק במשחקי הכס של ליברמן.

לכחול לבן, למרצ ולעבודה, כלל לא כדאי להשקיע כסף בקמפיין בחירות. התקשורת המפנקת, שהפכה אותם לתקווה גדולה, סביר שתאבד בהם עניין. לא נראית לי היתכנות שהם מסוגלים לחזור על תוצאות הבחירות. גבאי וזנדברג יכולים להקים רשימה משותפת ואחרי הבחירות לשאול יחדיו "אנחנו לוזרים?" איתן כבל וחבריו ייתנו את התשובה.

הבחירות החדשות מחייבות את מועמדי ובוחרי הימין להתעשת ולגלות אחריות. מאות אלפי פתקי הצבעה של בוחרי ימין נזרקו לפח המיחזור ויצרו מציאות פוליטית הזויה. אין עלבון פוליטי גדול יותר משל מצביעים שפתקי ההצבעה שלהם לא הניבו מנדטים. מובטחני שלא יטעו פעם נוספת. לאוהבי ארץ ישראל אין המותרות להצביע שוב למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.

כדי להבטיח את הרוב לימין, חשוב לצרף את איילת שקד לליכוד ולשריין לה מקום ברשימה. מעמדה הציבורי מבטיח בוודאות תוספת כוח אלקטורלית. למשקל הסגולי הפוליטי שלה יש חשיבות משמעותית בבחירות הקרובות. בימים שכאלה כדאי להזיז הצידה את משקעי העבר, אם הם עדיין קיימים, ולהציג רשימה אטרקטיבית בעלת יכולת להכריע את מפלגות השמאל, שאליהן הצטרף אביגדור ליברמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר