"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ליברמן הוא החוליה החלשה

,עודכן

רבים בימין תוהים, האם ליברמן בכלל ימני? המשבר הנוכחי הוא הזדמנות מצוינת להעריך מחדש כמה מתחנותיו הפוליטיות.

לזכותו ייאמר שפוטר על ידי אריאל שרון בשל הצבעתו נגד ההתנתקות. מאז הספיק לחזור בתשובה, וב־2006 הצטרף עם סיעת ישראל ביתנו לממשלת קדימה בראשות אולמרט וכיהן בה שנתיים. בכך העניק מעין תעודת כשרות לאולמרט, למרות ההתנתקות.

הצהרותיו על נכונותו לוותר על ביתו ביישוב נוקדים בגוש עציון במסגרת הסכם עם הפלשתינים עוררה תרעומת בין חבריו ביישוב ובגוש: מי מוותר על חבלי ארץ, ועוד במיקום אסטרטגי השומר על ירושלים ממזרח? גם אם ליבו נמצא במקום הנכון, הזגזוגים מעידים שהאופורטוניזם הפוליטי שלו גדול מהמחויבות האידיאולוגית.

"חוק הגיוס" שעליו הוא מתעקש כעת הוא לא יותר מספין פוליטי הרוכב על הסתה נגד חרדים. יש לקוות שקוראי העיתונות בשפה הרוסית נחשפים למידע הסותר את הרטוריקה האנטי־חרדית. כן, יש לא מעט חרדים המתגייסים לצה"ל, ורבים מהם אף מוצבים בתפקידי לחימה משמעותיים. המרדף של ליברמן אחרי החרדים וקריאתו ל"שוויון" כרוכים בפגיעה באותם לוחמים. מה אמורים לחשוב, למשל, א', מהנדס ומפקד צוות במילואים בסיירת מטכ"ל? איך צריכים להרגיש זוג חרדים, חב"דניקים, בדרגת רס"ן במודיעין? מה יאמרו לעצמם הטייס נח הרץ שישב בשבי הסורי וחזר משם נכה ברגלו, או סא"ל נעים, מפקד טייסת, או אפילו אני, כותב שורות אלה, שהתחנך ב"חינוך העצמאי"?

הספין הנוכחי של ליברמן מזכיר את דברי הרהב שלו על עונש מוות, את תוכנית הפלא שלו לחילופי שטחים ולהיפרדות מערביי המשולש, או את איומי הסרק לחיסול מנהיג חמאס אסמעיל הנייה, שסופם בהתפטרות - ספק בריחה - של ליברמן עצמו מתפקיד שר הביטחון.

אפשר בהחלט להבין שדברים שרואים מכאן לא רואים משם; שאחרי שנכנסים לתפקיד מבינים את מערכת האילוצים והמגבלות, ואפשר גם לקבל את העובדה שבמסעות בחירות נזרקות לחלל האוויר סיסמאות כאלה ואחרות. אבל המסרים שמעביר ליברמן בימים האחרונים לעמיתיו במפלגות הימין האחרות - בנוסח "ככל שמאיימים עלי, כך זה נותן לי יותר מוטיבציה ומאתגר יותר" - מעידים על ראוותנות ועל כוחנות. או שאולי מדובר בסוג של "אבו עלי", המשוטט בכפר ומכה את הילדים הקטנים – במקרה זה החרדים, שהכי קל לפגוע בהם בזירה התקשורתית?

ליברמן טוען שהוא איש ימין, אך הוא הולך על הסף ועלול למצוא את עצמו משרת את האינטרסים של השמאל הישראלי, שרק מחכה לנפילת החוליה החלשה בשרשרת המפלגות בימין. כן, אותו ליברמן שאיים "בלי נאמנות אין אזרחות", עלול להביא לעליית השמאל בתמיכת המפלגות הערביות. האם הדבר נמצא בכלל במערכת השיקולים של ליברמן? על פי הזגזוג בעבר – ספק גדול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר