תחילת התיקון

אפריקה ומדינות העולם השלישי לא יצליחו למגר את השחיתות בעצמן, כפי שהן לא מצליחות להניע תהליכי שלטון תקינים אחרים. זו הסיבה שהאו"ם, ארגון המדינות המפותחות לשיתוף פעולה כלכלי - ה־OECD וארגונים בינ"ל החלו לעקוב אחר התנהגות חברות מערביות באפריקה, כדי שהן לא ישתפו פעולה עם הנוהג המקומי. בישראל החוק נגד מתן שוחד לעובדי ציבור בחו"ל נכנס לתוקפו לפני כעשור, אך "שיכון ובינוי" הוא אחד המקרים הראשונים בו מתבקש יישומו הלכה למעשה.

העבירות המיוחסות לחשודים בוצעו לכאורה ב־2016-2008, תקופה שבה החוק כבר הוחל. צריך להבין: כמעט בלתי ניתן לעשות עסקים באפריקה מבלי לקבל תמיכה מאנשי ציבור ותמורת התמיכה הזו הם מצפים לתמורה. בעבר מנהלים של חברות ישראליות לא הסתירו את העובדה שהם משלמים שלמונים כדי לזכות במכרזים. כיום חברות לא מודות בכך, אבל התופעה הרעה הזו עדיין נהוגה שם. אכיפת החוק על ידי הרשויות בארץ ובמדינות נוספות תהיה לא פשוטה, וכשיהיו הרשעות של חברות זה יתחיל להשפיע.

מדובר בתהליך, זה לא יקרה השנה, או בשנה הבאה, אבל הפרשה הזו תורמת לתהליך שעשוי בסופו של דבר להביא לשינוי מהותי ביבשת האומללה הזו. קרוב לוודאי שהצלחת התהליך תהיה בעלת השפעות מרחיקות לכת - גם על החלפת השלטון במדינות רבות, שחיות על שלמונים. ישראל היא בין המדינות שמקדימות את אכיפת החוק הזה, שנחקק לפי דרישת אמנה בינ"ל, שאליה ישראל לא היתה בין הראשונות שהצטרפו.