לקראת ממשלתו ה־5: נתניהו רק רוצה לשרוד

בשבוע הבא, אם לא יהיו הפתעות, תקום ממשלתו החמישית של בנימין נתניהו. את חלומו לכהן כרה"מ זמן רב יותר מבן־גוריון הוא עומד לקיים, אבל האורך באמת לא קובע בעניינים כאלה.

סיכום ארבע הממשלות בראשותו אינו מעניק תשובה לשאלה באשר לחותם שייוותר ממנו בהיסטוריה. אבל, בינתיים, קשה להצביע על מהלכים דרמטיים תחתיו ששינו את פניה של ישראל. לפי גישתו האידיאולוגית, הוא יוכל להתגאות, בעיקר, במניעה - הוא מנע הקמת מדינה פלשתינית ואת הקפאת ההתנחלויות, עצר את תהליך אוסלו והצליח לשכנע את הנשיא טראמפ לסגת מן ההסכם עם איראן.

רה"מ הצעיר בתולדות ישראל הוא פטריוט, אדם כישרוני, משכיל, קורא ספר ונואם מקצועי. הוא חוזר ומבטיח לנו כי אינו רוצה במדינה דו־לאומית, אלא במדינה יהודית ודמוקרטית. הוא הבטיח, כמה פעמים, בעיקר בשנות שלטונו הראשונות, להפתיע את כולנו. פעם טרח לומר שיפתיע יותר ממנחם בגין. אבל קשה להאמין כי מי שהמתין ארבע ממשלות בלי הפתעות, יפתיע דווקא בחמישית. אי אפשר להאשימו בכך שלא הגשים את חלומות קודמיו. הבעיה היא שמעולם לא הציע מהלך מדיני משמעותי שיציל את ישראל מהידרדרותה המהירה לעבר מצב של מיעוט יהודי השולט ברוב ערבי ממערב לירדן.

לתמרן לחוף מבטחים. רה"מ נתניהו // צילום: דודי ועקנין

בשנים האחרונות קלע נתניהו את ישראל לברית לא רשמית עם משטרים מפוקפקים, מבלי שהיה לו הכרח לעשות זאת. הוא נתן יד למהלכים שקרעו קרע קשה בין יהודי ישראל ליהודי אמריקה, כשהשיא היה ביטול ההסכם בפרשת "נשות הכותל". הוא הפך, במו ידיו, את ישראל לבעלת בריתה של מפלגה אחת בארה"ב, לאחר שנים ארוכות של תמיכה דו־מפלגתית. חזרת הדמוקרטים לעמדות מפתח טומנת בחובה בעיה אמיתית לממשלה החמישית של נתניהו.

נתניהו הפנה עורף לאמירות נחרצות שלו עצמו, והחליש מאוד את היכולת להתייחס בכובד ראש לנחרצותו העכשווית: "לא" לשתי מדינות, "לא" לחילופי חטופים, "לא" לצמצום סמכויות בית המשפט. אז אמר... הוא התנגד להחלת עונש מוות בישראל, ונתן יד לחקיקה שתאפשר זאת, התנגד לסיפוח חלקים מן הגדה המערבית והפך זאת לחלק מהבטחות הבחירות שלו. הוא אפילו תבע מראש ממשלה שנמצא בחקירות משטרתיות להתפטר מתפקידו עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום, בטענה - ששכנעה רבים - כי ראש ממשלה כזה אינו יכול להתפנות לעסוק בענייני המדינה... עכשיו הודיע כי "אינו עוסק" בהתחמקות מן התהליך המשפטי, אבל ברור ש"קואליציית השימוע" שבנה תעניק לו את האפשרות להמשיך בחסינותו.

נתניהו חש, אחרי שנים רבות כל כך בשלטון, כי יש לו סוג של חסינות מוסרית, ועמיתיו מדברים על כך שתוצאות הבחירות האחרונות העניקו לו ניצחון גדול, המבטא את רצון העם בכך שימשיך בתפקידו למרות השימוע, ולמרות כתב האישום האפשרי. אבל ניצחון בקלפי אינו זיכוי מפלילים, מה גם שניצחון כזה, אל מול מפלגה השווה לליכוד בגודלה, ותוך איבוד מנדט אחד לקואליציית הימין־דתיים הקודמת והגברת התלות במפלגות קיצוניות, איננו יכול להיחשב להישג מזהיר כל כך. די במפלגה קטנה אחת שתפנה לו גב, כדי שהממשלה תקרוס.

הוא יוצר שוב רושם של קורבן המערכת, אחרי כל כך הרבה שנים שבהן היווה את סמלו של הממסד. כשיעמוד בראש ממשלתו החמישית, אשר הקמתה נעשית בצל השימוע והחשדות הכבדים כל כך, כל מה שהוא יכול לקוות לו הוא להגיע אל סוף הקדנציה בשלום, לדחות, לעכב, לתמרן ולהגיע אל "חוף המבטחים", שבו, במקרה הסביר, ימתין לו משפטו.