"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התיווך המצרי: תוכנית שלושת השלבים

,עודכן

שוב הפגינה מצרים, בפעם התשיעית, את יכולתה להביא להפסקת מעשי האיבה בין ישראל לחמאס ולג'יהאד האסלאמי בעזה. שוב ניהלה מגעים ישירים עם שני ארגוני הטרור, תוך התעלמות גלויה מהרשות הפלשתינית והעומד בראשה. ושוב צברה מצרים נקודות זכות בבית ובאזור, והופיעה כשחקן מזרח תיכוני חשוב.

אחרי כל כך הרבה סבבי לחימה, צברה מצרים מספיק ניסיון ונעשתה למתווכת המקובלת ביותר על הצדדים. א־סיסי פועל על פי מתווה בן שלושה שלבים: הסדרה, פיוס ופתרון. על פניו, נראים השלושה נפרדים זה מזה, אך בפועל הם מהווים נדבך אחד של מדיניות מוצקה.

השלב הראשון הוא השגת שקט בין ישראל לעזה, לטווח ארוך ככל היותר. בחסות השקט תוכל להתפנות מצרים למאבקה המר בטרור בסיני. למרות מאמציה הרבים והסיוע הישראלי, לא עולה בידי מצרים להדביר את הנגע.

בקהיר חוששים שהטרור יחצה את התעלה ויכה בלב מצרים. שקט ממושך בין ישראל לעזה מאפשר למצרים לרכז יותר מאמצים במאבק בטרור על אדמת סיני, ומסיבה זו היא פועלת נמרצות לתווך בין ישראל לעזה.

אך השקט אינו מטרה בפני עצמה, אלא תנאי הכרחי למעבר לשלב הבא: הפיוס הפנים־פלשתיני. קהיר מעוניינת לראות את הרשות הפלשתינית חוזרת לשלוט בעזה במקום חמאס. היא אינה מתייאשת מהכישלונות שנחלה עד כה במאמצי הפיוס.

היא גם לא נרתעת מהפער החברתי־תרבותי השורר בין אנשי השפלה היושבים על שפת הים ברצועת עזה, לבין אנשי ההר המאכלסים את רמאללה, שכם וחברון. הצלחת הפיוס תחזיר את הרשות לעזה, ותביא עימה יציבות ושקט.

שקט ארוך טווח ושובה של הרש"פ לעזה במסגרת הפיוס הפנים־פלשתיני, יובילו לשלב השלישי והאחרון שאליו שואף א־סיסי להגיע: פתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני. קהיר מאמינה שההסדרה ארוכת הטווח וחזרתו של אבו מאזן לעזה, יעניקו לישראל את הביטחון שעליו היא לא מוכנה להתפשר.

ישראל תרגיש מספיק בטוחה כדי להניע מחדש את עגלת המשא־ומתן לקראת הסכם, שיסיים את הסכסוך בינה לבין הפלשתינים.

גורם במודיעין המצרי התבטא בפניי, כי מצרים פועלת מרצון במטרה להשיג את ההסדרה, מפני שהשקט המתמשך טוב לכולם ומאפשר להתקרב ליעד, דהיינו פתרון הסכסוך.

הדבר עולה בקנה אחד עם קריאותיו החוזרות ונשנות של א־סיסי לפלשתינים, ללמוד מניסיונה המוצלח של מצרים עם ישראל. בירושלים יכולים להיות שבעי רצון מהעובדה, שבקהיר יושב נשיא מצרי המעמיד את צורכי הביטחון של ישראל במרכז תוכניותיו המדיניות והאסטרטגיות.

יצחק לבנון הוא מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ושגריר ישראל במצרים לשעבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר