"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוקראינה: ביטחון מול דמוקרטיה

,עודכן

בימים אלה מציינת אוקראינה חמש שנים למהפכה הדמוקרטית, אך היא עודנה מהווה זירת מפתח בהתגוששות בין רוסיה למערב. במטרה למנוע ממנה להתקדם מערבה, משתמשת רוסיה באמצעים צבאיים ופוליטיים, ומנסה לערער את השלמת הרפורמה הכלכלית והדמוקרטית במדינה.

מאז 2004 ועד הבחירות האחרונות לנשיאות, שבהן ניצח הקומיקאי היהודי וולודימיר זלנסקי, מתערבת רוסיה בפוליטיקה האוקראינית, בין היתר באמצעות כלים להפצת מידע כוזב באינטרנט. בתחילת מערכת הבחירות התקשתה רוסיה להפעיל רשתות בוטים סטנדרטיות. במאמץ לעקוף את ההגנות מפני התערבות זרה שהטילה פייסבוק, שילמה רוסיה לאזרחים אוקראינים בעבור גישה לחשבונות הפייסבוק שלהם, כדי להפיץ דרכם פרסומות פוליטיות התומכות במועמדים פרו־רוסים ולהדהד מסרים מקטבים. הידיעות הכוזבות שהופצו עסקו בנושאים שניצבו בלב מערכת הבחירות: שחיתות, איכות חיים והערכות בדבר התקדמותה של אוקראינה מאז "יברומאידאן" - גל הפגנות לאומניות כנגד השלטון הפרו־רוסי שפרץ בשלהי 2013, עקב סירובו של נשיא אוקראינה לשעבר לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.

למעשה, במשך שנים נהגה רוסיה באוקראינה כמעבדה לבחינת טקטיקות להפצת מידע כוזב, ויש הטוענים שהיא ממשיכה לעשות כך גם לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב־2020. כמדינה אירופית גדולה המהווה יעד למתקפות דיסאינפורמציה, היתה יכולה אוקראינה לשמש דוגמה למאמצי ההתגוננות מפניה. אלא שחלק לא מבוטל מדרכי התמודדותה נופל בתווך שבין הגנה על השיח הדמוקרטי לרמיסת חופש הביטוי.

אוקראינה החלה לקדם שליטה אינטרנטית המזכירה, באופן פרדוקסלי, את זו של רוסיה, וכוללת צנזורה המונית, הליכים משפטיים בלתי מוסברים וטכניקות פולשניות לאיסוף נתונים ולפיקוח על הפעילות באינטרנט של האזרחים. בשנה שעברה הוציא הנשיא הקודם פורושנקו צו האוסר שימוש ביותר מ־200 אתרים שבהם הובעה תמיכה במדיניות הרוסית בחצי האי קרים. מלבד שאלת חוקיותם של צעדים אלה, קיים ספק גם במידת יעילותם לנוכח עליית רשתות וירטואליות פרטיות.

לאור זאת מואשמת אוקראינה בכך שהיא מותחת את הגבולות של התנהגות דמוקרטית מקובלת. מלבד התקדים המסוכן שיוצרת מדיניות זו, עשויות להיות לטענות אלה השלכות משמעותיות על יחסיה של אוקראינה עם האיחוד האירופי, בעל ברית חשוב במלחמתה מול רוסיה. מקרה זה מדגים היטב את המתח המובנה שבין הגנה על ביטחון לאומי מצד אחד, לבין ערכים דמוקרטיים מצד שני. דומה שהמאבק במידע כוזב ובדיסאינפורמציה עלול להיות כרוך בכל מקום בפגיעה כלשהי בחירויות יסוד של אזרחים, בייחוד במצבי מלחמה ומשבר. עם זאת, יש לוודא שהאמצעים הננקטים מחוללים פגיעה מידתית ומצומצמת ככל הניתן, בייחוד אם יעילותם מוטלת בספק.

פנינה שוקר היא חוקרת (מלגאית ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר