אוקראינה: ביטחון מול דמוקרטיה

בימים אלה מציינת אוקראינה חמש שנים למהפכה הדמוקרטית, אך היא עודנה מהווה זירת מפתח בהתגוששות בין רוסיה למערב. במטרה למנוע ממנה להתקדם מערבה, משתמשת רוסיה באמצעים צבאיים ופוליטיים, ומנסה לערער את השלמת הרפורמה הכלכלית והדמוקרטית במדינה.

מאז 2004 ועד הבחירות האחרונות לנשיאות, שבהן ניצח הקומיקאי היהודי וולודימיר זלנסקי, מתערבת רוסיה בפוליטיקה האוקראינית, בין היתר באמצעות כלים להפצת מידע כוזב באינטרנט. בתחילת מערכת הבחירות התקשתה רוסיה להפעיל רשתות בוטים סטנדרטיות. במאמץ לעקוף את ההגנות מפני התערבות זרה שהטילה פייסבוק, שילמה רוסיה לאזרחים אוקראינים בעבור גישה לחשבונות הפייסבוק שלהם, כדי להפיץ דרכם פרסומות פוליטיות התומכות במועמדים פרו־רוסים ולהדהד מסרים מקטבים. הידיעות הכוזבות שהופצו עסקו בנושאים שניצבו בלב מערכת הבחירות: שחיתות, איכות חיים והערכות בדבר התקדמותה של אוקראינה מאז "יברומאידאן" - גל הפגנות לאומניות כנגד השלטון הפרו־רוסי שפרץ בשלהי 2013, עקב סירובו של נשיא אוקראינה לשעבר לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.

למעשה, במשך שנים נהגה רוסיה באוקראינה כמעבדה לבחינת טקטיקות להפצת מידע כוזב, ויש הטוענים שהיא ממשיכה לעשות כך גם לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב־2020. כמדינה אירופית גדולה המהווה יעד למתקפות דיסאינפורמציה, היתה יכולה אוקראינה לשמש דוגמה למאמצי ההתגוננות מפניה. אלא שחלק לא מבוטל מדרכי התמודדותה נופל בתווך שבין הגנה על השיח הדמוקרטי לרמיסת חופש הביטוי.

אוקראינה החלה לקדם שליטה אינטרנטית המזכירה, באופן פרדוקסלי, את זו של רוסיה, וכוללת צנזורה המונית, הליכים משפטיים בלתי מוסברים וטכניקות פולשניות לאיסוף נתונים ולפיקוח על הפעילות באינטרנט של האזרחים. בשנה שעברה הוציא הנשיא הקודם פורושנקו צו האוסר שימוש ביותר מ־200 אתרים שבהם הובעה תמיכה במדיניות הרוסית בחצי האי קרים. מלבד שאלת חוקיותם של צעדים אלה, קיים ספק גם במידת יעילותם לנוכח עליית רשתות וירטואליות פרטיות.

לאור זאת מואשמת אוקראינה בכך שהיא מותחת את הגבולות של התנהגות דמוקרטית מקובלת. מלבד התקדים המסוכן שיוצרת מדיניות זו, עשויות להיות לטענות אלה השלכות משמעותיות על יחסיה של אוקראינה עם האיחוד האירופי, בעל ברית חשוב במלחמתה מול רוסיה. מקרה זה מדגים היטב את המתח המובנה שבין הגנה על ביטחון לאומי מצד אחד, לבין ערכים דמוקרטיים מצד שני. דומה שהמאבק במידע כוזב ובדיסאינפורמציה עלול להיות כרוך בכל מקום בפגיעה כלשהי בחירויות יסוד של אזרחים, בייחוד במצבי מלחמה ומשבר. עם זאת, יש לוודא שהאמצעים הננקטים מחוללים פגיעה מידתית ומצומצמת ככל הניתן, בייחוד אם יעילותם מוטלת בספק.

פנינה שוקר היא חוקרת (מלגאית ניובאואר) במכון למחקרי ביטחון לאומי