בזמן אמת המטה שתק

דו"ח מולר, שנועד לבדוק אם מטהו של דונלד טראמפ היה מעורב בניסיונות הרוסים להשפיע על מערכת הבחירות ב־2016, כולל הערכה לאנשי צוותו של טראמפ: בניגוד לממונה עליהם, שביקש לטרפד את החקירה וסירב להיחקר, הם שיתפו פעולה והעבירו חומרים לצוות החקירה.

לכאורה, מעשה אמיץ של משרתי ציבור הגונים, שלא היו מוכנים להכשיל חקירה רשמית ולגיטימית, בוודאי בהשוואה לבוס שלהם, שהיה משוכנע שמולר מבקש למצוא עילה פלילית להדחתו.

בפועל, אין להם סיבה לגאווה. החוקר אמנם לא מצא ראיות מפלילות, אך הוא רומז שמקורבי טראמפ ואנשי מטה הבחירות עשו מאמצים גדולים להציג מציאות שונה מאוד מזו של 2016. גם אם לא הוכח קשר לקנוניה בין המטה לגורמים הרוסיים - שללא ספק ניסו להתערב לטובת טראמפ מול קלינטון - ואפילו אם במטה לא יזמו קשר זה, ברור שהם לא עדכנו את גורמי האכיפה בהתערבות הרוסית, ואף עשו שימוש במידע שהועבר אליהם.

מולר משוכנע כי נעשו ניסיונות לשיבוש החקירה, והוא מעביר את ממצאיו לידי הקונגרס, בתקווה שבית הנבחרים ימשיך בבדיקה ויחליט כיצד לפעול. שמחת טראמפ מוקדמת מדי אפוא, וגם החלטה אם לדרוש פתיחה בתהליך הדחה של הנשיא באמצעות הקונגרס הדמוקרטי טרם התקבלה.

תהליך הדחה אינו מעשי ללא הסנאט, שבניגוד לבית הנבחרים, רובו רפובליקני. מכיוון שהבחירות הקרובות לנשיאות יתקיימו כבר בעוד שנה וחצי, סביר להניח שגישתה השקולה של יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, שלא לנסות לפתוח בהליך הדחה רשמי, תנצח. הגיוני גם להניח שממצאי הדו"ח ירחפו כעננה מעל ראשו של טראמפ במהלך התקופה הקרובה, בעזרתם האדיבה של הדמוקרטים בקונגרס.

בחזרה לצוותו של טראמפ: אני נוטה לסבור כי מדובר באנשים טובים, אשר האמינו שהבוס שלהם טועה, וכי עליו לשתף פעולה עם החוקר המיוחד ולשכנעו כי ידיו לא היו במעל. אלא שמשום שלא הצליחו לשכנע את טראמפ לשנות את גישתו לחקירה, ואולי חששו לומר לו את דעתם, הם עשו שבת לעצמם, ופעלו בניגוד להנחיותיו.

אני מתקשה להצטרף להערכתו של מולר. הצוות הקרוב של מקבל ההחלטות אינו נמצא שם כדי לפעול בניגוד לדעתו, אלא כדי לממש את מדיניותו או לשכנעו לשנותה. התנגדותם המובנת של חברי הצוות למדיניות טראמפ היתה צריכה להוביל אותם להתפטרות, שלאחריה יכולים היו לשתף את הרבים בתחושותיהם באשר להתנהגותו של מנהיג העולם החופשי.

אפשר להניח כי לו נשאלו מדוע נהגו כפי שנהגו, היו עונים כי רצו להציל את טראמפ מפני עצמו. אבל אחרים יוכלו לטעון שזו היתה דרכם להקל על מצפונם, כשהחליטו להבטיח את כיסאותיהם ולהישאר לצד האיש שאיבדו בו אמון.