"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מינוי דנציגר: סירוס ההליך הדמוקרטי

,עודכן

בימים האחרונים התפרסם שיו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, ימליץ למנות את השופט לשעבר יורם דנציגר למחליפו של אפי נווה בוועדה לבחירת שופטים. נודע כי השופט דנציגר הסכים להצעה, שתובא לאישור במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין. אם כך יקרה, מדובר בתקדים המנוגד לרוח החוק ונגוע בניגוד עניינים הגובל בחטיפת סמכויות אנטי־דמוקרטית, שיותיר את הליך בחירת השופטים, הלקוי והשבור גם כך, בתוהו ובוהו פוליטי.

הליך מינוי השופטים נקבע בראשית שנות ה־50, מתוך רצון לכונן רשות שופטת עצמאית, מקצועית וא־פוליטית. הרכב הוועדה קובע מערכת של איזונים ובלמים בין מרכיביה המקצועיים והפוליטיים: 3 שופטי ביהמ"ש העליון, 2 נציגי לשכת עוה"ד, 2 חברי כנסת ו־2 שרים.

הרעיון הוא שמינוי שופטים הוא עניין מקצועי, שראוי שייבחן לפי אמות מידה מקצועיות־פורמליסטיות כגון ידיעת החוק וההלכה הפסוקה. לכן העניק המחוקק רוב למשפטנים על פני הפוליטיקאים.

עם זאת, מכיוון שבדמוקרטיה כוח ללא פיקוח ובקרה עשוי להשחית, וכדי למנוע "מועדון חברים" למקורבי המשפטנים, פיצל המחוקק את המשפטנים לשתי קבוצות: שופטי העליון ונציגי הלשכה. הפיצול מבטא את הצורך גם בנקודת המבט המקצועית של עורכי הדין המתדיינים בפני השופטים, ולא רק השופטים עצמם.

מינויו של שופט עליון לשעבר לנציג הלשכה חותר תחת מטרה זו. יש במהלך משום ביטול עצמי של עורכי הדין בפני השופטים, שכן מתוך עשרות אלפי עורכי דין פעילים, היחיד שנמצא ראוי לייצגם הוא שופט לשעבר של ביהמ"ש העליון.

דומה שהסיבה למינוי אינה נעוצה בכישורי עריכת הדין המובהקים של השופט דנציגר, אלא בנדוניה שיביא עימו. "פעם שופט תמיד שופט", אמר נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרן ברק.

עו"ד דנציגר צפוי להיות בעל ברית נאמן לשופטי העליון בוועדה, ומינויו מאותת שאיפה של הלשכה לעסקה חדשה, בבחינת "שמור לי ואשמור לך" המוכר ממקומות אחרים. בתמורה, הלשכה עשויה לקבל מינויים כמעט אוטומטיים לבתי המשפט הנמוכים למקורביה, וביהמ"ש העליון ימשיך להדוף דרישות לגיוון הרכבו המשפטי, הדמוגרפי והאידיאולוגי.

אבל דרישות אלו נובעות מכך שביהמ"ש העליון בוחר להיכנס יותר ויותר למחלוקות פוליטיות: הפרטת בתי הכלא, תוואי גדר ההפרדה, מתווה הגז, הריסת בתים, סיכולים ממוקדים, איחוד משפחות, חוק הלאום ועוד.

דנציגר, אומרים תומכיו, היה השופט היחיד, בדעת מיעוט, שזיכה את רומן זדורוב מחמת הספק. באופן זה מנסים לטשטש את ההטיה האידיאולוגית שהפגין לא פעם על כס השיפוט.

בעת פרישתו הוגדר על ידי "הארץ" כ"שופט הליברלי ביותר בעליון". כך, למשל, הורה בדעת רוב למדינה להחזיר את גופות מחבלי חמאס, שכן לגישתו החזקת הגופות לצורכי משא ומתן נעשתה בלא סמכות. מינויו של דנציגר לנציג לשכת עורכי הדין הוא ניסיון נוסף לעיקור ולסירוס ההליך הדמוקרטי מכל תוכן משמעותי או מעשי, שכן הוא יאפשר לביהמ"ש העליון להמשיך לתפקד ללא פיקוח ואיזון.

ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה, מומחה למשפט חוקתי ולפילוסופיה של השפיטה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דר שוקי שגב

ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בביה"ס למשפטים, המכללה האקדמית נתניה

כדאילהכיר