האליטות הוותיקות בלחץ

עבור רבים מהפרשנים המוכרים בתקשורת השמאל, מערכת הבחירות טרם הסתיימה. תוצאות הבחירות, שהוכרעו בדרך דמוקרטית, מכבידות עליהם. המאמצים הכבירים שלהם לטובת שלישיית הרמטכ"לים נחלו כישלון מהדהד. רוב הציבור התנתק מחזיונות שווא ותועמלנות שקופה. מי שלא יודע להפסיד - לעולם לא יוכל לנצח, ומי שלא מסוגל להפנים את סיבות כישלונו - תמיד יירד מבויש מהבמה.

אל המתייסרים הצטרף אתמול השופט (בדימוס) אליהו מצא, שדעותיו השמאלניות ידועות ומוכרות. הוא כבר האשים בעבר את נתניהו בהתנהלות של ראש ארגון פשע. ברוב חוצפה ויהירות, הוא הסביר כי הבחירה בנתניהו היא ביטוי "לתמימות העם כי רבה". הגדרה מכובסת לצ'חצ'חים של 1981.

עם שופטים בעלי דעות כאלה מה הפלא שרבים מאזרחי ישראל איבדו את האמון בשופטים הפוליטיים בבית המשפט העליון. שלטון החוק איננו רק סיסמה על מנת להצדיק בולשביזם רעיוני. יש בינינו כאלה שאצלם "שמש העמים" טרם שקעה.

הצעתי למתוסכלים ולמאוכזבים לצאת לחופשה, לעשות חשבון נפש ולהרגיע. בירוחם יש בית מלון יפהפה, ברמת הגולן צימרים מושקעים ובעמק המעיינות מים מפכים באון. החופשה תאפשר להם להשתחרר מהבועה שבה הם חיים, להכיר את העם שאותו הם מנסים לשכנע, להתחבר אליו, ולהבין מדוע אין להם השפעה ממשית על דעת הקהל מעבר לגוש דן.

האליטות הוותיקות בלחץ. הן פתחו במערכה נגד אפשרות המינוי של יריב לוין לשר המשפטים, מחשש שהוא יחזיר את השפיות והאיזון בין הרשויות, שהופר ברגל גסה בהובלת בית המשפט העליון. כצעד מונע, יש ניסיון למנות את השופט (בדימוס) דנציגר כנציג לשכת עורכי הדין על מנת להשתלט על הוועדה למינוי שופטים, שהחלה לגלות עצמאות בכהונת איילת שקד.

בקרוב נגלה שליברמן הוא המושיע האלטרנטיבי מול הדתיים והחרדים. השמאל בונה בקלות גיבורים לרגע ומשליך אותם בסיום תפקידם. הצבועים שמדברים ללא הרף על השסע והקיטוב יחזרו למנטרות הישנות, שהחרדים סחטנים, משתמטים ושאר קלישאות הלקוחות ממורשת שנאת היהודים.

הקרן לישראל חדשה, שהשקעות עצומות שלה שוב ירדו לטמיון, תזיל דמעות בשפה האנגלית כדי להוציא דיבת הארץ רעה, ותקונן שישראל הפסיקה להיות דמוקרטיה.

כדי להקשות את הקמת הממשלה - כל פליטת פה תהפוך לכותרת, בתקווה שתקום ממשלת אחדות. תומכי כחול לבן יודעים שאשכנזי, יעלון ובהמשך גם גנץ לא יסתובבו במסדרונות הכנסת בין הוועדה לאיכות הסביבה לוועדה למעמד האישה כדי לקושש קולות להצעות חוק פרטיות. בנסיבות שכאלה, השמאל יישאר עם יאיר לפיד, שיצטרך לוותר על נסיעות לחו"ל, להופיע בכנסת, ולמרר את החיים לקואליציה.

חג הפסח הוא חג של אחדות, לא של ממשלת אחדות. כדי שתהיה אחדות, חשוב שכל אחד יראה את עצמו במראה לפני שהוא מטיף לאחרים על שלום ואחווה. אם כך יקרה - יש סיכוי שההסתה תיפסק, יתקיימו ויכוחים בנושאים עקרוניים, וביצת השנאה תתייבש.