"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיחות הרגעה בבית הנשיא

,עודכן

סחרחרת הבחירות תעשה החל ממחר את אחד מסיבוביה האחרונים, בטרם יחלו השיחות לקראת הרכבת הממשלה. ואחד מן הסיבובים, דווקא מהפחות מסחררים, ינדוד אל משכן הנשיא. שם יקבל ריבלין את משלחות הסיעות שיוצגו בכנסת הבאה, ויקיים את מצוות החוק לפני שיטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת.

דומה שאחרי שני ימי ההתייעצויות הללו, יימחק לתמיד הכתם שהוטל בריבלין, כאילו שיתף פעולה עם גדעון סער, כדי שעם שובו לחיים הפוליטיים יטיל עליו, ולא על נתניהו, את מלאכת הרכבת הממשלה. לכאורה, היה טמון היגיון מסוים בעלילה: אין צורך להכביר מילים על היחסים המשובשים בין הנשיא לרה"מ, ולא על ה"ברוגז" הגדול בין סער לבין נתניהו, לפני הפיוס ולחיצת היד המצולמת. האם היה ממש בעלילת המזימה לשלול מנתניהו כהונה נוספת? אין לנו דבר זולת ההכחשות שזרמו מטעמם של כל המעורבים.

ועוד לפני שיחלו מחר המפגשים בין הנשיא למשלחות הסיעות, התוצאה ידועה. כבר עתה ריבלין אינו מתלבט את מי מחברי הכנסת יועיד להרכבת הממשלה. בכל מקרה, ואולי גם כדי להסיר אחת ולתמיד כל זכר לכתם עלילת המזימה, החליט ריבלין לנקוט צעד שיש לברך עליו: שקיפות. המפגשים עם נציגי הסיעות יועברו בשידור ישיר ממשכן הנשיא, ללא כל מעטה סודיות. העם יוכל לצפות בשידור ישיר כיצד נופלת ההכרעה, הלא מפתיעה, על מי תוטל הרכבת הממשלה. כך יוכל ריבלין לנקות את החשד כאילו ביקש "לנקום" בנתניהו, אולי על שניסה להכשיל את בחירתו לנשיא המדינה - שריטה ביחסי השניים שטרם הגלידה.

אך לבד מן הצעד המבורך והתקדימי של השידור הישיר, יצטרך ריבלין להסתייע הרבה בניסיונו מימיו כיו"ר הכנסת. שני ימי שיחות, בשידור ישיר, עלולים להוות מעין מכשלה: החשש הוא שנציגי הסיעות יתפתו לשאת מסכת ארוכה של נאומים. המפגשים עלולים להפוך למסע של דברת שיו"ר הכנסת לשעבר, והיום הנשיא, יהיה חייב לשסע, לקטוע, ואולי אפילו לגעור בדוברים. פטיש העץ ששימש אותו כיו"ר הכנסת כדי לשסע את הנואמים, לא יהיה בידיו.

הנשיא יצטרך לגלות את מסקנתו לאחר סיום המפגשים עם הסיעות. ייתכן כי בדברים שיישא לאומה, אולי אפילו בשידור ישיר, ימליץ בפני נתניהו להקים ממשלת אחדות לאומית. ועוד לפני תום השיחות, ספק אם הנשיא לא יתהה במפגשו עם משלחת כחול לבן, אם יש את רצונה הפוליטי להיות שותפה לממשלת אחדות. בני גנץ, מנהיג המפלגה, אמנם סגר את הדלת בפני אפשרות כזאת, אך כדבריו שהוקלטו, לא נעל אותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר