"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מוקדם לדבר על עולם גלובלי ללא גבולות

,עודכן

שתי מחשבות ראשונות עם מעצרו של ג'וליאן אסאנג' בבריטניה: אחת, לטוב ולרע - קשה לראות מחזה כזה של פשיטת פתע לתוך שגרירות זרה כדי לעצור אדם כלשהו, בייחוד אישיות ידועה, מתרחש בישראל. הדבר היה דולף, ומייד היתה מוגשת עתירה לבג"ץ וכל ההליך היה נעצר. אז ג'וליאן אסאנג', בחרת לך את המדינה הלא נכונה להסתובב בה.

שתיים, העיתונות כמוסד בינלאומי דמוקרטי ואנשי זכויות אדם וחופש מידע לא מזנקים בחרון להגנתו של אסאנג'. למה זה קורה? בראש ובראשונה, משום שבשיאו חשף ויקיליקס, הארגון שבראשו עמדג'וליאן אסאנג',כמה פעמים את התקשורת, בייחוד את העיתונות הרצינית, התחקירנית, במערומיה; ואנשי ממסד "חופש המידע" מצאו לנכון לשכנע שוויקיליקס זה לא ממש עיתונות. במשתמע, הם אינם ראויים להגנה.

גלי המסמכים שפרסמה ויקיליקס החל מ־2007, אבל בעיקר החל מ־2010, הראו עד כמה העיתונות המכובדת במערב לא מדייקת בדיווחיה על אירועים רבים. אז היה מדובר במלחמת עיראק ובמלחמת אפגניסטן. סוריה נכנסה לאופנה רק שנה מאוחר יותר. בהקשר הישראלי פורסמו התכתבויות של השגרירות האמריקנית בתל אביב - אז, בתל אביב - עם וושינגטון. היו שם דיווחים מביכים לפעמים על פגישות שערכו קצינים בכירים עם גורמים אמריקניים בשגרירות, או למשל דברים שאמרה מי שהיתה אז מנהלת הקרן החדשה לישראל על מדינת ישראל.לא דברים סימפטיים.

מי שפיתח את הז'אנר החדש של פריצה למחשבי הממשל האמריקני ושפיכת החומר באינטרנט היה סנואודן. פרסומיו גרמו נזק ליחסי ארה"ב־ברזיל וליחסי ארה"ב־גרמניה. ניכרה מגמתיות מסוימת בפרסום. עלה חשד שמדובר לא רק בחשיפה של מידע סודי, אלא בחשיפה שיוצרת חוסר יציבות ומשברים. בגלל הדאגה הכנה של רוסיה לגורלו ולזכויותיו של אסאנג', החשדות מופנים כלפי רוסיה. מה טיב יחסיו של אסאנג' עם גורמים רוסיים? לא ברור.

במערכת הבחירות של 2016 נפרץ המחשב במטה של הילארי קלינטון והתפרסמו חומרים מביכים על הפוליטיקה הפנימית במפלגה הדמוקרטית. כבדרך אגב התפרסמו הערכות של הממסד הדמוקרטי בנוגע לאישיותו של בנימין נתניהו ולגבי מניפולציות מכוונות בדעת הקהל הישראלית. חשיפות כאלה השאירו תחושה שיש פער עצום בין מה שמדווח בתקשורת הממוסדת לבין אירועים משמעותיים ביותר שאיש אינו רוצה לדעת עליהם או לדווח עליהם, כי הם מקלקלים את הנרטיב המקובל.

העובדה שעכשיו אסאנג' נגרר החוצה משגרירות אקוודור כמו נזיר רוסי לבן שהשתגע בין קירותיה נראית מוזרה קצת על רקע היומרה של חיים בעולם גלובלי, דמוקרטי, פתוח וללא גבולות.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר