מסקנה מובהקת אחת אפשר ללמוד מתוצאות הבחירות: פחות מחודשיים לאחר פרסום הכוונה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו, בחר רוב הציבור להניח לפתחם של הפרקליטות, המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה כתב חשדות משל עצמו.
בין 65 ל־69 (נכון לכתיבת שורות אלה) מהנציגים ששלחו אזרחי המדינה לכנסת מגיעים ממפלגות התומכות בהמשך כהונת נתניהו חרף ההאשמות, והם מביעים אי אמון בהתנהלותה של מערכת אכיפת החוק סביב ראש הממשלה.
ההבדל החשוב ביותר בין כתב החשדות הציבורי שעלה מהקלפיות לזה שיצא ממשרד המשפטים, הוא שהשימוע ל"בני האור" ולשומרי הסף כבר נערך. שנתיים של חקירות חובקות עולם, דיווחים תקשורתיים בפרצופים חמורי סבר והדלפות בלתי פוסקות היו כולם על השולחן, מוכרים לכל מי שניגש לקלפי ובחר פתק מאחורי הפרגוד.
בהצבעתו ייחס הציבור לשי ניצן ולרוני אלשיך לכל הפחות חשד להתנהגות שאינה עומדת ברף המצופה ממי שעוסקים בנבחר הציבור הבכיר במדינה. הבוחר הישראלי הבהיר בצורה הדמוקרטית ביותר כי האכיפה הבררנית, המעצרים השרירותיים, עלילות החוקרים הפרטיים, ובעיקר הקצף על השפתיים - לא שכנעו אותו לנטוש ערכים כמו חזקת החפות, הזכות להליך הוגן והשוויון בפני החוק.
ההמונים שהשמיעו את קולם ידעו על הסיגרים, הכירו את חיבתו של ראש הממשלה לתקשורת חיובית ונחשפו לנרטיב שלא הוצגה בו ראיה חותכת אחת לחשד שתמורת סיקור אוהד הקל נתניהו עם מיטיביו. למרות הכל, הבוחרים בחרו להפנות סימן שאלה גדול למחשידים, על מעשיהם ומניעיהם, ולא לחשוד, למעשיו ולמניעיו.
זוהי תוצאה חמורה עבור מי שהשקיעו את מיטב מרצם ואת משאבי הציבור במדמנה ושמה חקירות נתניהו. הטענות על הפרת אמונים התנפצו מול הצבעת אמון חד־משמעית; את האיום על שלטון החוק מזהים רוב הישראלים דווקא אצל מי שעושים בו שימוש כדי לנסות להשתיק את הקול הצלול העולה מהקלפי.
ולא, אין מדובר בהמון שטוף מוח ששמע נעימת חליל מ"הבית ברחוב בלפור" והחליט לצעוד אחר החלילן המתעתע לשפת התהום; זו גם לא מזימת סייבר אפלה. מדובר במיליון וחצי ישראלים שמוסדותיה הממלכתיים של המדינה חשובים להם, אך הראיות שהוצגו בפניהם עד כה גורמות להם לפקפק בפקידים המנהלים אותם, ולחשוד כי מישהו שינה את חוקי המשחק מבלי להודיע.
ואין המדובר רק בחקירות נתניהו. גם פסילת בן ארי בעליון, המקרה של גל הירש, פארסת רות דוד ועוד מקרים רבים אחרים גרמו לציבור לשלוף כרטיס צהוב בוהק נגד התנהלות הגופים החשובים ביותר לדמוקרטיה הישראלית.
בפרקליטות, במשטרה וגם בבית המשפט העליון ייאלצו כעת לעשות את הדבר השנוא עליהם מכל: לערוך חשבון נפש, להפיק לקחים ולהפנות מבט פנימה כדי לברר כיצד הגענו למקום כה בעייתי ואיך אפשר להתחיל לתקן את השבר. גם היועץ המשפטי לממשלה ייאלץ להגיע אל השימועים כשהוא מבין את כובד האחריות ומסוגל, תהא אשר תהא החלטתו, להסביר לציבור מהן התשובות לכתב החשדות שנכתב בבחירות 2019.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו