ישראל וברזיל: סיבה לאופטימיות

לא מעט גורמים בישראל ובברזיל הביעו אכזבה בסיום ביקורו בארץ של נשיא ברזיל, ז'איר מסיאס בולסונארו. מהצד הישראלי, נבעה האכזבה מדחיית ההכרזה בדבר העברת שגרירות ברזיל לירושלים. בצד הברזילאי חוששים מצעדי תגובה מצד מדינות ערביות, למשל בהפסקת היבוא של מוצרים ברזילאיים, בעיקר בשר בשחיטת "חלאל" מוסלמית.

עם זאת, אין להכחיש כי מדובר בביקור חשוב ביותר. בולסונארו נחת בישראל בראש משלחת גדולה של שרי ממשלה, אנשי ציבור וכ־100 תעשיינים. ביקורו בישראל - הראשון מחוץ ליבשת אמריקה מאז שנבחר בינואר השנה - ממחיש את התפנית הדרמטית ביחסי שתי המדינות. בולסונארו ביטא את אהדתו לישראל בפגישתו עם ראש הממשלה. כאות להערכתו, נתניהו קיבל את פני אורחו בנמל התעופה, וליווה אותו בשלושת ימי ביקורו בארץ. נשיא ברזיל ביקר בכנסיית הקבר, בכותל המערבי ובמוזיאון יד ושם. הוא נפגש עם תעשיינים ישראלים, וערך ביקור בבסיס הימ"מ וכן בפיקוד העורף, שם העניק למשלחת החילוץ את העיטור הגבוה ביותר שברזיל מעניקה לזרים, כהוקרה על חיפוש נעדרים לאחר השיטפונות בברומדיניו.

בולסונארו הודיע על הקמת מרכז מסחרי בירושלים, כצעד ראשון לקראת העברת השגרירות, והצהיר: "נשיאותי נמשכת עד 2022. יש לנו זמן להעברת השגרירות, הדבר דומה לאירוסים שלפני הנישואים".

יש צורך להתחשב באילוצים הפנימיים של הנשיא החדש. חקלאים ברזילאים מודאגים שיחסי ברזיל־ישראל יפגעו בקשרי המסחר שלהם, כיצואני הבשר והעופות הגדולים בעולם למדינות ערב. יש להביא גם בחשבון את האוכלוסייה הערבית הגדולה בברזיל, המונה יותר מ־5 מיליון תושבים, נוצרים ברובם. קהילה זו מעורבת מאוד בחיים הכלכליים והפוליטיים במדינה. יריבו של בולסונארו במרוץ לנשיאות היה פרננדו חדאד ממפלגת הפועלים, שכיהן לפני כן כראש עיריית סאו פאולו וכשר החינוך בממשלתם של לולה ודילמה רוסף. מול בולסונארו פועלת אופוזיציה של פוליטיקאים מהמשטר הקודם, ורוח עוינת מנשבת גם מצד כלי תקשורת מרכזיים, שכספי הפרסום הממשלתיים שאליהם הורגלו, נגדעו בעידן החדש. גם המצב הכלכלי לא מסייע לבולסונארו, שיצטרך לייצב את המשק לפני שיוכל לנקוט צעדים שהוא חפץ בהם. בולסונארו, כזכור, נבחר לנשיאות על רקע ההפגנות נגד השחיתות במוסד הנשיאות (לולה בכלא והנשיא מישל טמר, ממוצא לבנוני, נכלא אף הוא), בממסד הפוליטי ובחלק גדול מהתעשייה.

אמנם, סגנו של בולסונארו, הגנרל (בדימוס) המילטון מוראו, הביע את התנגדותו להעברת השגרירות לירושלים. עם חזרתו לברזיל, הנשיא גם הצהיר שיבקר בהמשך השנה בכמה מדינות ערביות, מתוך מטרה להגדיל את הסחר עם מדינות ערב, והדגיש שהוא אינו מעונין במתיחות עם הפלשתינים. לדבריו, "העם הפלשתיני נהדר".

עם זאת, יש מקום לאופטימיות רבה לאור הצעדים שבהם ברזיל כבר נקטה. היא שינתה לגמרי את מדיניותה העוינת לישראל ואת ההצבעות האוטומטיות בעד הפלשתינים במוסדות האו"ם, כפי שנהגה תחת שלטונם של לולה ודילמה רוסף. עתה מתייצבת ברזיל באופן מובהק לצד ישראל. כאחת מעשר הכלכלות הגדולות בעולם והמדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה, יכולה ברזיל להשפיע על מדינות נוספות בתת היבשת.

דוד ש' מורן הוא מומחה לברזיל