נתניהו נרדף מיומו הראשון בפוליטיקה

לזכותם ייאמר שהם זיהו את הפוטנציאל שלו בשלב מוקדם מאוד ונערכו בהתאם - השנאה האישית והיוקדת שאש תמיד בערה בה, החלה לבעבע ממש עם רגע הפצעתו בשמי הפוליטיקה הישראלית - בנימין נתניהו הפוליטיקאי נולד שנוא. והם עשו עבודה טובה בהקשר הזה, עד שקורות החיים המרשימים שלו כחייל וכדיפלומט צעיר, שכבר אז הפך לשם דבר בארה"ב, נמחק לחלוטין.

מי שצרך את המידע מכלי התקשורת הישראליים מבלי להכיר את עברו, היה בטוח שמדובר בסוחר רהיטים כושל ששכר לעצמו איזה ארתור פינקלשטיין ומורה לפיתוח קול, כדי לזייף תדמית מלוקקת של פוליטיקאי.

הם לחצו על דוושת הזיוף חזק מאוד, לקחו בעורמה אחד מיתרונותיו הבולטים והפכו אותו לחיסרון - במקום להעריך את האיש הרהוט, שהאנגלית שיושבת בפיו בשלמות מעוררת קנאה שימשה לא פעם עבור הסברה ישראלית מצוינת, הם הפכו אותו לדונלד מקדונלד - בובת פלסטיק מזויפת שעומדת בניגוד מנוכר לצבר הישראלי המחוספס והאהוב. התותחים רעמו חזק וללא הפסק: הוא רצח את השלום, רצח את רבין, הוא אופורטוניסט מיובא, נטע זר, נטול אידיאולוגיה או כישורים; הוא האויב שיביא לחורבן המפעל הציוני - התקשורת יצאה מדעתה.

הסיפור שלו יכול היה להיות שונה לחלוטין - בחור צעיר, כריזמטי ומשכיל, חדור שליחות ציונית ועם קורות חיים מרשימים; לצדו אישה צעירה, המטפחת קריירה ומגשימה עצמה כמודל פמיניסטי, ושני ילדים קטנים ומתוקים - קשה לדמיין את זה ממרום שנים של הסתה קדחתנית ומשולחת רסן, אבל משפחת נתניהו יכולה הייתה להיות באותה קלות אחת המשפחות האהודות בישראל.

אלא שהיד שמנענעת את העריסה החליטה אחרת, והיד הזאת היתה נחושה מאוד - תחת מטח בלתי פוסק של הסתה מבוקר עד ערב נפתח ציר נוסף - ציר החקירות. בנימין נתניהו החל להיחקר כמעט מהרגע הראשון, חקירה מוחלפת בחקירה, האשמה מוחלפת בהאשמה, קשה לזכור חודש אחד בעשר שנות כהונתו, שבו לא נפתחו המהדורות במבט חמור סבר של קריינית שמאשימה אותו באיזו עבירה פלילית מז'ורית, ואם לא אותו - אז את אשתו.

כשהחקירות הסתיימו בלא כלום, אף אחד לא התנצל או היכה על חטא. במקום זה נפתחה חקירה חדשה בנושא חדש, חמור מקודמו, ומי שהצליח לראות דרך המטריקס, חש בהלה נוכח הקלות הבלתי נסבלת שבה מתמסרים מוסדות אכיפת החוק בישראל לצו השעה או לצו התקשורת, ומסמנים את המטרה סביב האדם, מתוך תקווה שאיזה חץ מקרי יפגע כבר.

הם האשימו אותו בהסתה אך הסיתו בעצמם, האשימו אותו בפילוג אך פילגו בעצמם; האשימו אותו בביזוי מוסדות החוק וגרמו למוסדות האלה להיראות ככלי ניגוח מוטים פוליטית; הפכו אותו לסכנה לדמוקרטיה, בעודם מחריבים עקרונות דמוקרטיים, בעיקר החריבו את עיקרון רצון הרוב, שהם לא סלחו לו.

קצרה היריעה מלתאר את התרומה האדירה של נתניהו לאזרחי מדינת ישראל. מי ייתן וביום החשוב הזה, התבונה והשכל הישר של אזרחי ישראל יגברו על משקעי ההסתה והרוע.