הרולטה של ווילבקין

1 ירושלים ומכבי של אחרי ההדחה מאירופה התייצבו זו מול זו כמו שתי מראות שבורות שמחפשות להדביק את הרסיסים מחדש. ההשתקפות במראה לא החמיאה לשתיהן, אבל ירושלים לפחות יצאה עם קצת דבק עבור הרסיסים שלה, בזכות ניצחון שהשתיק מעט את הארנה המבעבעת מתסכולים של הקהל.

בשורה התחתונה זה היה ניצחון קבוצתי, של חבורה שידעה להתאושש מפיגור מוקדם והצליחה להסתיר לאורך רוב המשחק את חסרונותיה. מכבי שקעה שוב לתוגתה עם תצוגה שהראתה שהשלם הנוכחי נותן הרבה פחות מסך חלקיו, וחטפה עוד פגיעה לאגו השבור, נטול היורוליג כמובן.

2 זה היה משחק מתאבן דמוי פלייאוף, לפחות מבחינת המתח והתוצאה הצמודה, שהפך לקרב מנהיגות בין שני כוכבי הקבוצות, ג'יימס פלדין האדום מול סקוטי ווילבקין הצהוב. הניצחון של פלדין היה גם ניצחון פואטי, בגלל שהציג מנהיגות שלא כופה את עצמה, עשה שימוש מושכל בצוות המסייע שלצדו, בעיקר עם אמארה סטודומאייר הנהדר.

יוגב אוחיון הציג סוג של משחק קאמבק, עם אנרגיות שלא ראינו ממנו הרבה זמן, אולי בגלל שלקטש נמאס מהפגיעות ההגנתית של תמיר בלאט והחליט ללכת עם הווטרן שלו. גם טיישון תומאס היה שם לסגור את הרחבה ולנקות אחרי האחרים עם תצוגת יעילות. פלדין קלע סלים מכריעים שהגיעו מתוך הנעת כדור וגרם לזריקות של ווילבקין - שנעזר בעצם רק בג'ון דיברתולומיאו - להיראות נואשות וכפויות. ווילבקין חפר למכבי את הבור, הוציא אותה ממנו וכפה הארכה, ואז זרק אותה שוב לאותו בור בדיוק.

3 יאניס ספרופולוס נמצא בצומת דרכים לקראת החודשיים הבאים, השלב שבו תיקבע האלופה בשיטת גביע נוספת. כרגע הקבוצה שלו נראית שבויה בבידודים של ווילבקין, במידה והזריקה שלו נכנסת - מכבי חיה. מכוער, אבל חיה. אבל זה לא רק שסגנון כדורסל כזה מוציא מהמשוואה איכויות אחרות שיש למכבי (בלאק, אובראיינט), הוא גם גורם לתסכול ולחוסר שביעות רצון אצל פיגורות כמו ג'רמי פארגו.

ווילבקין אכן צריך להיות מרכז ההתקפה הצהוב, אבל לא היחידי. אם מכבי חפצת תואר, היכולת לקיים שיטה יעילה סביבו היא קריטית. כרגע זה נראה רע: בידוד אחר בידוד, פיק אנד רול אחר פיק אנד רול, ההצגה של ווילבקין היא רולטה שמכבי היא הכדור המסתובב בה. היכן תנחת? אין לדעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו