סטלין עמד כטוטם בחצר המשק

במערכת הבחירות הנוכחית לא תמיד הקפידו המתמודדים על אמירת האמת. אבל דווקא דבריו של יואב גלנט על מורשת הסטליניזם של השמאל הישראלי היא אמת כבדה ומכבידה ולא נעימה.

"כל מי שינק כמו השמאל הישראלי את מורשתו מסטלין ומלנין מבין טוב שאצלם המטרה מקדשת את האמצעים", אמר גלנט בסוף השבוע האחרון וכל דוברי השמאל התקוממו בחרון נורא. ח"כ מאיר כהן מגנץ־לפיד דרש במפגיע שגלנט יתנצל. שלי יחימוביץ תהתה בערוץ הכנסת בזעם - איך גלנט יכול להשוות את השמאל הישראלי לרוצח ההמונים שהרג יותר מהיטלר. אז איך באמת?

גלנט לא השווה; הוא ציין את הסטליניזם כמקור ושורש של חלק מהשמאל. האם אין זה משמעותי שבשנים הראשונות למדינה כ־20 עד 25 אחוזים מחברי הכנסת היו סטליניסטים? אלה חברי מפ"ם (השומר הצעיר והקיבוץ המאוחד) והמפלגה הקומוניסטית (מק"י). מנגד, מפא"י, המפלגה שכוננה את מסגרות המדינה שבדרך, בנתה את עצמה ביודעין לפי מודל המפלגה הבולשביקית בבריה"מ.

מדהים שהדבר הזה מוכחש בסוג של בורות מגוחכת. פרופ' יונתן שפירא המנוח, מגדולי הסוציולוגים הפוליטיים בישראל, כתב על כך לפחות שני ספרי יסוד: "אחדות העבודה - עוצמתו של ארגון פוליטי" ו"עילית ללא ממשיכים". זו תרבות שלמה, המתוארת בחלקה בספרו של שאול פז "פנינו אל השמש העולה". גם כותב טור זה פרסם בנושא שני ספרים ואינספור מאמרים. "סטלין עמד כמו טוטם באמצע חצר המשק", אמר הצלם המנוח גדי דנציג, בן קיבוץ שריד, לכתבת "מעריב" מיכל קפרא לפני הרבה שנים.

אבל מה שיותר גרוע הוא שהאידיאולוגיה והתעמולה הסובייטיות מכתימות עד היום את השמאל הבינלאומי, את מפלגות השמאל בכל העולם, כולל השמאל הישראלי.

נכתבים מאמרים עכשוויים על האנטי־ציונות של מזרח גרמניה; הקשר בין עמדות השמאל הגרמני של היום לבין האינדוקטרינציה של מזרח גרמניה בימי אולבריכט והונֶקר הוא ברור ומוכח; ובעסקה סיבובית נוראה הזבל הרעיל הזה מוחדר לעורקי החברה הישראלית באמצעות כסף וארגוני שמאל מקומיים. נערך סביב זה אפילו משפט דיבה של ענת פרי נגד פרופ' משה צימרמן.

חלק גדול מהמוטיבים התעמולתיים המשמשים לדה־לגיטימציה של מדינת ישראל, מקורם בספרים ובתעמולה שהפיצה בריה"מ בין שנות ה־50 לשנות ה־80 של המאה הקודמת.

על המדף שלי מונח הספר "זהירות, ציונות" (1970). כבר שם נמצאות הקביעות המדעיות שבישראל שורר אפרטהייד, שישראל מדכאת את ה"ילידים" הפלשתינים ומשעבדת את עם העבדים של יהדות המזרח שהועלתה בכפייה.

האם זה לא נשמע מוכר? ודאי. כי רבים מהאינטלקטואלים המובילים באוניברסיטאות בישראל לאורך שנות דור היו בוגרי כנסיות הסגידה לחבר סטלין. האינטלקטואל המשפיע ביותר באקדמיה הישראלית ועל השמאל הישראלי היה החבר עזמי בשארה. עזמי עשה את תלמודו ואת מחקר הדוקטורט בחצרו של הונקר במזרח ברלין.

אש"ף, אותו ארגון שהאינטלקטואלים הישראלים נרתמו להחדרתו לזרם המרכזי, הוא אחד המוקשים הגדולים שהניחה בריה"מ מתחת לבניין הציוני. הנטיות הטוטליטריות הקיימות בישראל והתפיסה הכוללת בקרב החילונים, שהיהדות היא דבר שלילי שצריך לבלום כל השפעה שלו - ראו חוק הלאום - מקורן בגולם הסטליניסטי של העבר הרחוק.