"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפתעה: יש אירופה אחרת

,עודכן

הישראלים התרגלו זה שנות דור להנחה, שבארה"ב - הציבור והמערכת הפוליטית נוטים לאהדה כלפי ישראל, בעוד שבאירופה ניכר חוסר אהדה, עד כדי עוינות ממש. הדבר מורגש במיוחד בערים הגדולות, ויש לא מעט מקרים בקרב קבוצות מהשמאל הקיצוני האירופי, חוגים ניאו־פאשיסטיים והאוכלוסייה המוסלמית הגדלה, שבהן העוינות לישראל גולשת לאנטישמיות.

יחד עם זאת, ישנה גם אירופה אחרת. קיימות קבוצות גדולות, אוהדות מאוד לישראל ולעם היהודי, ועליהן ידוע אצלנו הרבה פחות. אף שהאהדה לישראל קיימת במקומות ובמגזרים רבים, היא בולטת במיוחד בקרב האוכלוסייה בערים בינוניות וקטנות, הנתונה פחות להשפעת אופנות אינטלקטואליות ופוליטיות עכשוויות.

נפגשתי עם מגוון קבוצות כאלה במסע הרצאות בשורת ערים גדולות ובינוניות בצפון איטליה, בהמשך לנסיעות דומות שערכתי בעבר (כולל בסיציליה). בכל אחת מהערים והעיירות פגשתי קבוצות של עשרות אנשים, האוהדים את ישראל ומשקיעים מזמנם, מרצם וכספם בפעילות למענה, לרוב במסגרת אגודות ידידות עם ישראל שהקימו. בכל אגודה כזו עשרות פעילים קבועים ומאות משתתפים מזדמנים, בשלל פעילויות - החל ממפגשי היכרות והסברה, דרך מאבק בגילויי עוינות ובהפצת מידע שקרי על ישראל, ועד יוזמה של אירועי תרבות ושיתופי פעולה כלכליים עם ישראל.

אוהדי ישראל אלה נתקלים לעיתים קרובות בפעילות אנטי ישראלית, המלווה בהפצת מידע שקרי בנוגע לסכסוך ולעמדות ישראל (למשל, שבמדינת ישראל, ערבים אינם יכולים לפנות לבתי משפט או לבחור ולהיבחר לכנסת). תומכי ישראל פועלים לחשיפת השקרים בדרכים שונות, ומקיימים פעילויות במטרה להציג תמונה אמיתית של המתרחש בישראל.

חשוב להדגיש, היוזמה להקמתן והפעלתן של אגודות אלה היא מקומית, ורוב חבריהן כלל אינם יהודים. בעיר ג'נובה, למשל, ראש האגודה הוא תעשיין מוביל, בעיר ברשיה זו פעילה חברתית מקומית, ובמילאנו ראש האגודה הוא כומר קתולי. הפעילים באים מכל שדרות החברה, החל במורה ושוטרת, דרך מסעדנית ופנסיונר, ועד מנהל סניף בנק ופרופסורית באוניברסיטה, שבכולם ניצת זיק האהבה לישראל.

עם זאת, אף שכאמור, הפעילים ברובם המוחץ אינם יהודים, ראוי לציון שלחלק לא מבוטל מהם יש זיקה כלשהי לעם היהודי - אם צאצאים ליהודים שהתנצרו לפני כמה דורות, ואם מפני שמצאו שֵם או מנהגים משפחתיים הקשורים ליהדות. בעלי זיקה מסוג זה מונים באיטליה, לפי ההערכות הזהירות ביותר, לפחות מאות אלפי אנשים (לעומת קהילה יהודית בת כ־30 אלף נפש בלבד), וברחבי אירופה מיליונים רבים. מדובר באנשים שכמעט כולם חשים קשר ואהדה אמיתית לעם היהודי ולישראל. אף שרק בודדים מתוכם מעוניינים בתהליך גיור וחזרה מלאה ליהדות, רבים מעוניינים לפעול ולסייע לטובת ישראל, אם ימצאו אפיק והזדמנות לכך. מצב הדברים הזה נכון לא רק לאיטליה, אלא במידה כזו או אחרת למדינות נוספות באירופה.

טוב לדעת שיש באירופה גם אוהדים לישראל. עד היום נעשה מעט מדי מצידנו כדי לאפיין ולאתר אותם, ולגייסם לפעילות למען ישראל. בנסיבות הנכונות, המעגלים הרחבים של אוהדי ישראל יכולים להוות קבוצת פעילות והשפעה משמעותית ביותר מבחינה תקשורתית, פוליטית ותרבותית, אשר תביא לשינוי יחסינו עם היבשת הישנה.

ד"ר אופיר העברי הוא המשנה לנשיא מכון הרצל בירושלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר