1. חלומו של כל כדורגלן ואוהד ישראלי הוא שהמנהל שלו, בעל הבית שלו, המפרנס שלו, יהיה מיטש גולדהאר. לפני עשר שנים הוא הפציע בשמיים. עונה אחת אחרי זה הוא נתן להפועל ת"א להשתעשע עם דאבל אחרון ודי, ואז שינה את כללי המשחק. זה באמת חלום לכל המנהלים של מכבי ת"א, שיש להם אחד כמו גולדהאר, שיושב לו בקנדה עם השלט רחוק הכי עוצמתי שהמציאו עד היום - והוא למעשה אפילו לא נוגע בו. הוא נותן לאנשים שבחר לארגון שלו לייצר ביזנס כדורגל מופלא ביעילותו, כזה שלא נראה בישראל מעולם. הוא מאיים ליצור הגמוניה שתזכיר את זאת מהכדורסל. גולדהאר מאיים להיות שמעון מזרחי ושמלוק באיש אחד. מחלקת הכדורסל של פעם בדרך לעבור למחלקת הכדורגל.
גם אני הייתי רוצה שהבוס שלי בכדורגל יעמוד כמו גולדהאר שלשום, רציני וחמור־סבר לפני המשחק ובמהלכו, כאילו שהקבוצה שלו לא מובילה את הליגה בסוף מארס בואכה 30 נקודות הפרש. אני מסתכל עליו ועל הברנש שלצידו, ג'ק אנגלידיס, ורואה שהם לא מסתכלים על המשחק, אלא על מכבי של מחר ומחרתיים. הם לא נחים על זרי הדפנה, הם לא מכים באגרופיהם על החזה. הם בנו את מכבי ת"א החדשה ולקחו את כולם לצד שלהם. הם השאירו מאחוריהם את המכביזם היהיר.
את הסמל המסחרי של המכביזם הישן - היהירות - שגרם לכל מי שלא אוהד אותה לסלוד ממנה, הסיר באלגנטיות ג'ורדי קרויף. להולנדי יש מניות יסוד בצריבתה של מכבי ת"א החדשה ככזאת שקשה שלא להעריך את הדרך שהיא עושה. בנחישות, בכישרון, בקורקטיות קרירה, כמעט נקייה מההתנשאות שהיתה לחם חוקו של המכביזם.
מי שמייצג את העידן החדש הוא כמובן הקפטן שרן ייני, שבתקופות אחרות יש מצב שלא היה מוצא את עצמו בהרכב, ואולי מחוץ לסגל. בייני אין תכונה אחת שמייחדת אותו והופכת אותו לכוכב, אבל סך כישוריו, יציבותו ואישיותו מביאים כל מאמן מודרני להבין מה יש לו בידיים. בכדורגל של היום ייני הוא שחקן שמחבר חדר הלבשה לקבוצה. תשאלו את ערן זהבי ואלירן עטר, שרחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב באישיות ובסגנון, כמה הם מעריצים אותו.
2. לראשו של ולדימיר איביץ' נקשרו כל הכתרים. רוב מאמניה של מכבי בעידן גולדהאר היו מוצלחים, אבל האחרון הגיע רעב למועדון שהוכה בעלבון צורב בגלל הכישלון לבלום את ההגמוניה הבאר־שבעית המתרקמת. איביץ' קיבל את הסגל שלו כפרי שבשל להסתער. הישראלים ניצלו עד תום את משבר הפייר־פליי והפכו לעוגנים. מיכה, פרץ, עטר. אותו עטר, גם בשלב מתקדם בקריירה, הבין שלא מאוחר לעשות שינוי מנטלי בראש. מכבי נתנה לו הזדמנות בלתי חוזרת, והוא חטף אותה בשתי ידיים.
3התהליכים שם והאליפות הזאת הם פרוז'קטור אדום לספינות הדגל האחרות. הפועל ב"ש, בעונה מזעזעת, דילגה בקלילות למקום השני והשאירה מאחור את חיפה, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים, שהסיכוי שלהן לעשות סוף למכביזם (נפלט לי) דומה הבוקר, פחות או יותר, לסיכוי של רעננה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו