פרדוקס בחירות 2019

אזרחים רבים לא יבחרו במי שנתפס בעיניהם כמועמד הטוב ביותר לראשות הממשלה. אחת מהם הופיעה בכתבה של אילה חסון בחדשות 13. היא ישבה במסעדה יקרה והומה בשעות הצהריים ואמרה למצלמה: "הביטו סביב על הסועדים. המצב בישראל לא היה טוב יותר מעולם, מי שאחראי לכך הוא נתניהו, ואני לא מסוגלת לבחור בו".

על פניו - התנהלות תמוהה: אזרחית שצלחה בנס את תעמולת הדכדוך והצליחה ליישר קו עם המציאות ועם העובדות. היא כבר הפנימה שטוב כאן יותר מתמיד, ואף מייחסת זאת לנתניהו. ועדיין, היא מוכנה לוותר מרצון על הטוב הזה שפועל למענה ולמען ילדיה, ולמסור את ההגה לאחר. מדובר במצב משונה שבו אזרחים רבים מודים בפה מלא שרווחתם האישית, הכלכלית והביטחונית חשובה פחות מהמצב הרגשי שבו הם שרויים, ושאפשר למצתו בשלוש מילים: "רק לא ביבי". הם אינם נשמעים רציונליים, אבל אין זה מקרי. מבט קצר על אירועי השבועיים האחרונים עשוי לספק הסבר.

לפני כשבועיים מפלגת החלופה לנתניהו איבדה קולות בקצב מדאיג. צילומי היח"צ של הגנרלים ולפיד מתרועעים באחו יצרו את האפקט ההפוך; במקום תדמית המאצ'ו הביטחוני, רביעיית החבוקים ספגה לעג ברשת.

בליכוד, לעומת זאת, התמקדו בעיקר: לא תמונות שש־בש מבוימות, אלא קידום הטענה שבזמן שנתניהו נאם בקונגרס ונלחם כמו צ'ר'צ'יל בהסכם הגרעין מול איראן, ראשי מפלגת רק־לא־ביבי קיבלו את ההסכם הזה כרע הכרחי. במלחמת התעמולה בין שתי המפלגות האריה מבלפור שתה את קולות הגנרלים, שלפתע נראו לידו כארבע נערות צופים מבוהלות.

מצבה של מפלגת רק־לא־ביבי החמיר עוד יותר כשנפוצה הידיעה שאיראן פרצה לסלולרי של גנץ. מעבר למיתוג המשתמע, שלפיו נתניהו מערים על האיראנים ואילו האיראנים מערימים על גנץ, מרחף איום ממשי על המועמד: חרושת שמועות על תוכן הסלולרי; מי יודע, אולי התנהלות מינית מפוקפקת שהוסתרה?

מפלגת הגנרלים דיממה למוות ברגע קריטי, ואז הוחלט כצעד חירום להעביר את מושכות התעמולה ללפיד. לפיד אינו טירון, ולרשותו עומדות מפלגות לוויין בתקשורת ובפרקליטות, הממתינות לסימן המתאים כדי לפעול. היעד הראשון היה להסיט תוכן צהוב ומפוקפק חזרה לנתניהו, וכך מצא עצמו רם בן ברק "פולט" משהו על פרשת הקלטת הנושנה. מפלגת הלוויין התקשורתית מבינה את הרמז ומשדרת את האטריות המחוממות בלופ.

אבל זה לא מספיק, ולפיד פונה אל התותחים הגדולים: הוא מאשים את נתניהו בבגידה בביטחון ישראל, לא פחות. מפלגת הלוויין בפרקליטות קולטת את הרמז, ומודיעה מייד שהיא שוקלת לבדוק זאת. מפלגת הלוויין בתקשורת נלהבת לשתף פעולה ופותחת בנרטיב ה"בגידה" את כל המהדורות. גנץ ניצל, נתניהו חוטף. העובדה שההאשמה הזאת הוכחה כמופרכת מהיסוד אחרי שבוע, כבר לא זוכה לאותו הדהוד.

וכך יושבת אישה במסעדה הומה ויקרה, ולא מסוגלת עוד לבחור במי שהיטיב עימה. אחרי עשור של שטיפת מוח בלתי פוסקת, אדם מסוגל גם לבחור מרצון שיהיה לו פחות טוב.