40 לשלום עם מצרים: כלכלה וביטחון

זמן רב לפני מועד יום השנה לחתימת הסכם השלום עם מצרים, כבר מציינים בישראל את המאורע בקיום סמינרים מפגשים, כנסים, כתיבת מאמרים, הופעות והתייחסויות להיבטים השונים של ההסכם. הכל כדי להבליט את חשיבותו ויתרונותיו, מה אירע מאחורי הקלעים של המשא ומתן, וכיצד הגענו למעמד החתימה.

חיפשתי, האם תופעה דומה מתרחשת כעת במצרים. לא מצאתי. בקושי יש אזכור בתקשורת המצרית להסכם השלום, שהוא הראשון שנחתם בין ישראל לבין המדינה הערבית הגדולה ביותר. לעומת זאת, מצאתי שפע של התייחסויות להסכם קמפ דיויד משנת 1978.

שני חלקים להסכם: האחד מתייחס לשלום מלא עם ישראל, והשני עוסק בפתרון הסוגיה הפלשתינית. הנשיא סאדאת כרך יחד את הדברים, ומאז כל נשיאי מצרים עושים זאת. קמפ דיויד עבור מצרים הוא ההסכם החשוב בין שתי המדינות.

מצרים וישראל נמצאות זה 40 שנה במצב של שלום לעומת 30 שנות מלחמה. 30 שנות עוינות וחמש מלחמות לעומת 40 שנות שלום. זה כוחו של ההסכם והפיכתו לנכס אסטרטגי ששתי המדינות שומרות עליו. הוא שרד תהפוכות אזוריות ואפילו מהפכה במצרים.

כאשר נחתם ההסכם, הוא הניח את היסודות ליחסים נורמליים בכל התחומים. הוא גם יכול היה לשמש דוגמה לחוזי שלום עתידיים עם מדינות ערביות אחרות. בדרך השתבשו הדברים, וכיום רוב סעיפי ההסכם אינם מיושמים: הקשר המסחרי לא מנוצל במלוא הפוטנציאל שלו; היחסים התרבותיים כמעט לא קיימים; תנועת התיירים בשני הכיוונים דלילה מאוד; התקשורת המצרית עוינת את ישראל; אין שיתוף פעולה אקדמי בין האוניברסיטאות; ספרי הלימוד ממשיכים לצייר את ישראל בצבעים שליליים ועוד.

עם זאת, נותרו מספר דברים הנותנים תקווה לעתיד: הסכם משולש, QIZ - Qualified industrial zones, שנחתם ב־2009 בין ארה״ב ישראל ומצרים, ומאפשר למפעלים מצריים לייצא לארה"ב ללא מכס, סחורה עם מרכיב ישראלי חלקי. ההסכם מפרנס אלפי מצרים וקרוב ל־680 מפעלים מצריים משתתפים בו, ומכניס מאות מיליונים בשנה. האינטרס הכלכלי גבר על השיקולים הפוליטיים. נוסף על כך, נחתם הסכם להזרמת גז ישראלי למצרים לעשר שנים. גם היחסים הביטחוניים מעולם לא היו הדוקים יותר. בנספח הצבאי להסכם השלום נעשה אפילו שינוי בהסכמת ישראל: כ־20 אלף חיילים נמצאים סמוך לגבול ישראל כדי להילחם בטרור.

ארבעים שנה אחרי חתימת ההסכם, ונוכח הקיפאון המתמשך ביחסים הבילטרליים, נראה שהמפתח לחימום הדרגתי ביחסים בין שתי המדינות הוא החינוך לשלום במערכת החינוך ובתקשורת המצריות.

יצחק לבנון היה שגריר ישראל במצרים.