בקיטוב כזה, איך תורכב ממשלה? | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בקיטוב כזה, איך תורכב ממשלה?

, עודכן
0

איום הקיטוב מבית, המאפיין במידה רבה את מערכת הבחירות הנוכחית, טומן בחובו סכנות שנזקיהן עלולים להיות ארוכי טווח וכבדים מנשוא.

החברה הישראלית היא חברה מגוונת ורבת פנים. למרות השסעים, אנו מנהלים בדרך כלל חיים משותפים מרשימים בתקינותם ומפליאים בהישגיהם. אפילו מבחינת העמדות הפוליטיות הבסיסיות, רב המשותף על המפריד. הרוב המכריע של הציבור מאמין כיום הן בשוק החופשי והן בקידומה של מדיניות רווחה. הרוב שואף לשלום ומוכן לשאת את מחיריו, אך מכיר בחוסר האפשרות להשיגו בשל העמדות הקיצוניות של אויבינו. רובנו נוהגים בחיי היומיום בסובלנות כלפי הזולת בתחום הלאומי והדתי.

אך למרבה הצער, בכל הנוגע להזדהות הפוליטית, מתגלה לא רק מחנאות ברורה אלא אף עוינות קיצונית. "הלנו אתה, אם לצרינו", זו להוותנו ההתייחסות של אדם לזולתו בימים אלה. בלי קשר לעובדות, ולעיתים עם קשר קלוש אליהן, עמדותיו של האחר מפורשות תמיד באורח קטגורי ובנחרצות, העלולה ליצור חיץ בין־מחנאי שעתיד להרעיל את הסביבה הציבורית כבר בעת הניסיון להרכבת הממשלה לאחר הבחירות, ולאיים על החיים המשותפים בעתיד.

בבחירות 2015 לא הצליח מחנה הימין להשיג רוב. אך מפלגת כולנו, שהדגישה את תכונותיה כמפלגת מרכז, התעשתה והעניקה לליכוד אפשרות להקמת ממשלה, למרות המחלוקת הקשה בין כחלון לנתניהו. עתה מכריזים כחלון וחבריו על השתייכותם למחנה הימין. מן הסתם, נובע הקו הזה גם משיקולים אלקטורליים בשל אובדן קולות המרכז והשמאל שניתנו לכולנו בבחירות הקודמות. ואולם, גם אם נכלול את כולנו בגוש הימין, ספק אם המחנה ישיג רוב של מנדטים בבחירות, בשל אחוז החסימה ובשל סיבות נוספות שכבר נסקרו לעייפה. אפילו ישיג הימין רוב דחוק, ממשלת ימין תיתקל בבעיות קשות מבעבר בשל עמדות חריגות של כמה מהנבחרים החדשים והוותיקים.

שיתוף פעולה בין מפלגות המשתייכות לגושים השונים נראה בעייתי מבעבר, בין שישיג הימין רוב ובין שלאו. כל מנהיגי רשימת כחול לבן מסתייגים משיתוף פעולה עם בנימין נתניהו בשל "כתב החשדות" הידוע. נתניהו עצמו מוביל קמפיין המתאר את המרכז כ"שמאל חלש" ומדגיש את הליכוד כ"ימין חזק". לאחר הבחירות ב־2009 וב־2013 שאף ראש הממשלה לשיתוף פעולה עם מפלגות המרכז והשמאל. דומה שהימים הללו חלפו לבלי שוב.

מה תהיה, אם כן, תמונת המצב במוצאי יום הבחירות? אם ימנעו הבוחרים הקמת ממשלת ימין, ייתכן מבוי סתום שבו יתקשו שני המחנות להרכיב ממשלה. במצב כזה ייתכן שבר בכחול לבן, ייתכן שבר בליכוד וייתכן אפילו הכרח בקיומן של בחירות חוזרות. אם ידבקו הצדדים בעמדות קיצון, יולידו הבחירות לכנסת ה־21 צלקות קשות שייגזר עלינו לשאתן לאורך שנים רבות. מבחינה לאומית יש לקוות שהחרמות ההדדיים יתבטלו לאחר הבחירות כלא היו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר