הכדור במגרש השני | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכדור במגרש השני

, עודכן
0

הכדור, נכון לאמש, היה במגרש השני. בדמשק ובביירות התלבטו, מן הסתם, כיצד להגיב לתקיפה המיוחסת לישראל על אדמת סוריה. האפשרויות: הבלגה, מלחמה או תגובה נקודתית ומדודה. צריך לקוות שהשילוב של הרתעה ישראלית, דיפלומטיה בינלאומית ושכל ישר יעשה את שלו, וימנע את הפיכת המלחמה הסורית למלחמה אזורית.

זה זמן מזהירים במערכת הביטחון מאפשרות שאמצעי לחימה מתקדמים יזלגו מערבה, מסוריה ללבנון.

הכתובת, שכמאמר הקלישאה התנוססה בבירור על הקיר, התריעה באותיות גדולות מפני ארבעה סוגי אמל"ח שחיזבאללה ביקש לצרף לארסנל שלו: נשק כימי, טילי סקאד די, אמצעי נ"מ מתקדמים וטילי חוף-ים חדישים.

ישראל, כפי שפורסם לא פעם בשנתיים האחרונות, קיימה מעקב מדוקדק אחרי הנשק הסורי. בכמה מקרים הוזהרו סוריה וחיזבאללה לבל ינסו לנצל את הכאוס להעברת אמצעי לחימה כאלה, שהוגדרו בצה"ל כ"שוברי שוויון": אמצעי לחימה שיציבו איום חריג בחומרתו על העורף הישראלי (נשק כימי), או כאלה שישבשו קשות את יכולת הפעולה של צה"ל (נ"מ וטילי חוף-ים).

החששות האלה הגיעו לשיא בתקופה האחרונה, כפי שפורסם בהרחבה בראשית השבוע. אולם בניגוד לחשש הגלוי כי נשק כימי יעבור מסוריה לחיזבאללה, הדיווחים על התקיפה שבוצעה לפי אי.פי אתמול לפנות בוקר מציגים תמונה אחרת: אם מצרפים את ההודעה הרשמית של צבא סוריה לפרסומים השונים, נראה כי חיל האוויר תקף כמה יעדים על אדמת סוריה - ובהם מתקנים ושיירות נשק - אבל לא כאלה הקשורים לעולם הלא-קונבנציונלי. בתקשורת פורסם כי אמצעי הלחימה העיקרי שהושמד בהם היה רכיבים של טילי הקרקע-אוויר המתקדמים SA-17, מתוצרת רוסית, שחיזבאללה ניסה ככל הנראה להעביר בחשאי ללבנון.

בישראל, כמו במקרים דומים בעבר, נמנעו אמש מתגובה ואפילו מרמיזות בנושא. כך נהגה ישראל גם כאשר תקפה ב-2007 (על פי פרסומים זרים) את הכור הגרעיני שסוריה בנתה בחשאי במדבר; אז כהיום נראה כי המטרה היא להימנע מהצהרות שעלולות להוביל להסלמה ולהידרדר עד כדי מלחמה. אם אמנם האירועים התרחשו כפי שדווחו, התקווה היא שהצד השני יוכל להכיל אותם ולא ייגרר לתגובה.

אסד יחשוש מהתמוטטות סופית

נכון לאמש, נראה היה שבסוריה ובלבנון מבקשים להימנע מהסלמה. ככל שנקפו השעות, כך נראה כי הצטמצמה מאוד סכנת המלחמה הרחבה, שבה אין לשני השחקנים מצפון עניין: לנשיא אסד מחשש שבמלחמה תיתן לו ישראל את המט הסופי שימוטט את שלטונו, לחיזבאללה - מחשש שבסיס כוחו הצבאי והאזרחי בלבנון ייפגע קשות. גם הצהרות איראן כי תקיפה ישראלית בסוריה תוביל לתגובה מצידה נראו אמש ריקות, ובטהרן מבינים שמלחמה כעת עלולה להזיק לאינטרסים שלהם באזור.

ולמרות הניתוח הזה, סכנת התגובה לא חלפה לגמרי. במקרים דומים בעבר בחר חיזבאללה להגיב בדרך של עין-תחת-עין, וכאשר נפגעו לו יעדים צבאיים הוא בחר לתקוף יעדים צבאיים בתגובה. צריך לקוות שצה"ל ישמור עכשיו חזק בהגנה, אבל ימשיך לפקוח עין גם צפונה - לסוריה וללבנון - כדי לוודא שהאפשרות של זליגת הנשק, ששובשה שלשום, לא תתממש במועד אחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר