"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לתקן התנאים לרישום מפלגות

,עודכן

בתחילת השבוע אישרה ועדת הבחירות המרכזית את 43 הרשימות והמפלגות שישתתפו בבחירות ב־9 באפריל. כ־30 מהן לא יגרדו את אחוז החסימה, ורק 12 או 13 ישתתפו בחלוקת המנדטים.

בבחירות הקודמות 15 רשימות לא עברו את אחוז החסימה, ו־190 אלף הקולות שלהן ירדו לטמיון, או ליתר דיוק חולקו בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה, בהתאם לגודלן. רשימתו של אלי ישי זכתה ב־125 אלף קולות, ועלה ירוק ב־47 אלף, אבל כל השאר קיבלו כמה מאות, או לכל היותר אלפים בודדים, של קולות.

מדוע כל הרשימות האזוטריות הללו, שאין להן כל סיכוי להגיע לכנסת, מתמודדות בבחירות? כשעקבתי מקרוב אחרי הגשת הרשימות לוועדת הבחירות, התרשמתי שמרביתן עושות זאת לצורכי פרסום עצמי, שכן לפי החוק, כל רשימה המתמודדת בבחירות נהנית מחשיפה תקשורתית נאה. במסגרת תשדירי התעמולה שיחלו בעוד שבועיים הן ייהנו משבע דקות שידור בטלוויזיה ומ־15 דקות ברדיו, מבלי לשלם אגורה.

קחו, למשל, את רשימת "הפיראטים", שתתמודד בבחירות הקרובות, לאחר שקיבלה 895 קולות בלבד בבחירות הקודמות. מדוע היא מתמודדת שוב, כשברור לאנשיה שאין סיכוי לגרוף כ־130 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה? הוא הדין לגבי רשימת נח־נח־נח, שקיבלה בבחירות הקודמות 2,493 קולות בלבד.

הגיע הזמן להחמיר את התנאים הנדרשים להתמודדות בבחירות. כדי לרוץ לכנסת במפלגה עצמאית יש לפנות לרשם המפלגות, להחתים 100 אזרחים על טפסים ולשלם 40 אלף שקלים לצורך פרסום שם המפלגה בתקשורת כדי לאפשר למתנגדים לשטוח נימוקיהם. לאחר שפורטו שמות המייסדים והתקנון, תוכר מפלגה חדשה בישראל. יותר מ־110 מפלגות רשומות כיום, מרביתן כלל אינן משתתפות בבחירות. תמורת התשלום החד־פעמי רשאית המפלגה הרשומה להתמודד מחדש בכל מערכת בחירות, ואין צורך באגרה שנתית.

מפלגות חדשות שרוצות לקצר תהליכים, משתמשות לעיתים במפלגת "מדף", כלומר מפלגה הרשומה כחוק אצל רשם המפלגות אולם אינה משתתפת בבחירות. כך, למשל, נהגה ח"כ ציפי לבני כשפרשה מקדימה והקימה את סיעת התנועה. היא הסתייעה בשר לשעבר אברהם פורז מתנועת חץ, שאפשר לה לקצר את ההליכים ולרוץ לבחירות מבלי להחתים אנשים ולשלם את האגרה.

דווקא בבחירות הקרובות, שבהן עשוי פער של כמה אלפי קולות להכריע את הכף ולקבוע את זהות הממשלה שתנהל את ענייני המדינה, חשוב מאוד שציבור הבוחרים ינהג באחריות ולא ייתן את קולו למפלגות שאין להן כל סיכוי ממשי לעבור את אחוז החסימה. חבל שאותם 190 אלף קולות שניתנו למפלגות הסרק בבחירות לכנסת ה־20, יינתנו גם הפעם לאלה שכלל לא ישתתפו בחלוקת המנדטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

גדעון אלון

הכותב שימש כתב פרלמנטרי במשך כ-30 שנה, רבות מהן מטעם "ישראל היום"

כדאילהכיר