די לקרקס הפסילות בוועדת הבחירות

ועדת הבחירות המרכזית ממונה, בין השאר, על תקינות הבחירות, מבטיחה את עמידת המועמדים בתנאים רשמיים, ומטפלת בשורה ארוכה של סוגיות המבטיחות את המהלך הסדיר של יום הבחירות. מכהנים בה חברי כנסת מכל סיעות הבית, והעומד בראשה הוא שופט בית המשפט העליון. עד 1989 דנה הוועדה גם בערעורים על תוצאות הבחירות, אולם מאז הוחלט להעביר סמכות חשובה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, כדי ששיקולים פוליטיים לא ישפיעו על שאלה כה רגישה.

אחד הנושאים שבסמכות הוועדה, בכפוף לערעור לביהמ"ש העליון, הוא פסילת רשימות ומועמדים לכנסת. במצב זה עשויים פוליטיקאים להשתמש בכוחם כדי למנוע מיריביהם להתמודד על מקום בכנסת, ולכן יכולים מי שנפסלו בוועדה לערער לעליון.

בכל מערכת בחירות הופכת הוועדה לזירת עימות בנושא הפסילות. נאומיהם של דורשי הפסילה מצד זה או אחר נוטים להיות בוטים מאוד, ומתחרים בהצלחה עם העימותים הקשים ביותר במליאת הכנסת. ההצבעות נוטות להיות פוליטיות לחלוטין וצפויות מראש; הכל יודעים כי מדובר בעצם בהצגה, כיוון שבתוך עשרה ימים יכריע העליון אם לפסול או לא.

לקראת בחירות 84', על רקע פסילת רשימתו של כהנא, כתב שופט העליון מנחם אלון כי אין זה ראוי למסור את הסמכות לפסילת רשימה לידי הפוליטיקאים, ש"שיקוליהם עשויים להיות אידיאולוגיים־פוליטיים", אלא שהיה זה קול קורא במדבר.

כיוון שכל החלטות הפסילה עוברות אוטומטית לביהמ"ש העליון, שנזהר מאוד מלפסול רשימה או מועמד וכמעט תמיד מבטל את הפסילות, קל לח"כים החברים בוועדת הבחירות לנצל את דיוני הפסילה כדי להשתלח בקולניות ביריביהם, ולזכות ערב הבחירות בחשיפה תקשורתית נדיבה המדגימה את כישורי ההתלהמות שלהם במיטבם.

ערב הבחירות ב־2009, למשל, הצטרף איתן כבל, שייצג את מפלגת העבודה בוועדת הבחירות, להחלטת הוועדה לפסול את סיעות בל"ד ורע"מ־תע"ל, אף על פי שברור היה שללא הרשימה הערבית לא היה לעבודה כל סיכוי להרכיב גוש חוסם, ממש כשם שלליכוד לא היה סיכוי כזה ללא הסיעות החרדיות. אבל כבל ידע מראש כי החלטת הפסילה תידחה על ידי בית המשפט העליון, ולכן לא פספס את ההזדמנות להוכיח כי גם הוא "פטריוט".

זוהי התנהלות מיותרת. במקום להפקיר את השמנת לשמירת החתולים, עדיף לנהוג כפי שהוחלט לגבי העברת הערעורים על תוצאות הבחירות לבית המשפט. הגיע הזמן להפסיק את הקרקס המיותר, ולפסוח על פסילת עמיתים בטקס ראווה בוועדת הבחירות, בזמן שההחלטה הקובעת מתקבלת בפועל בבית המשפט.