בחירות: קחו את עצמכם ברצינות | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירות: קחו את עצמכם ברצינות

, עודכן
0

תוכניות הטלוויזיה "כוכב נולד" ו"האח הגדול" הן מהפופולריות בציבור, אבל בחירות אינן עניין של רייטינג. יותר מדי צעירים מתלבטים מנמקים את החלטתם לתמוך במפלגה כלשהי בכך "שיש לה מועמדים נחמדים", "יו"ר המפלגה הוא בחור סימפטי ואינטליגנטי" או ש"יש לו כריזמה וביטחון עצמי והוא שירת בסיירת". שום מילה באשר לקו הפוליטי, לעמדת המפלגות בנושאי חברה ורווחה, לתפיסתן באשר להמשך ההתיישבות ביו"ש או להשקפתן בנוגע לסל התרופות.

התופעה היתה קיימת גם בבחירות קודמות. יותר מ-185 אלף איש נתנו ב-2006 את קולם לרשימת הגמלאים כצעד של מחאה נגד המפלגות האחרות, ועד מהרה הצטערו רבים מהם על פזיזותם, כשהבינו ששבעת הח"כים שלהם עסוקים בעיקר במריבות פנימיות במקום בדאגה לקשישים. הוא הדין במפלגת צומת, שזכתה ב-1992 לשמונה מנדטים (יותר מ-166 אלף איש), אף על פי שאיש לא ידע דבר על חבורת האלמונים של רפאל איתן.

עצוב שלא מעט אנשים אינם מבינים את המשמעות העמוקה שיש לכוח שניתן להם להשפיע על העתיד הפוליטי של המדינה. כשקראתי בסוף השבוע שעבר במוסף "שישבת" על הבחירות לכנסת הראשונה, כשאזרחים בכו מאושר ומהתרגשות כשהגיעו לקלפי כדי לממש את זכותם האזרחית, קינאתי בהם על תחושת הגאווה. אחרי 2,000 שנה שבהן, בהיעדר מדינה יהודית, לא היתה לציבור בארץ יכולת להשפיע על אופי המשטר, הפיחה בהם ההצבעה תחושה שהם שותפים אקטיביים לקביעת גורלם.

גם היום, 64 שנים לאחר הקמת המדינה, עדיין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. בעיות קשות וסבוכות של ביטחון וכלכלה, של משק וחברה, של יחסי דתיים מול חילונים ושל עשירים מול עניים מעסיקות אותנו יום-יום. שלא לדבר על הסכנות ועל האיומים החיצוניים מאיראן, מסוריה, מחמאס ומחיזבאללה. הבחירות הן הביטוי המוחשי והממשי ביותר שניתן ליכולתו של כל אחד להשפיע על מה שיתרחש בארץ הזו. מה יהיו סדרי העדיפויות? האם יושקעו מספיק משאבים ביישובים כושלים בפריפריה? האם יצומצמו הפערים החברתיים? האם יש סיכוי לשיפור איכות החיים בארץ? האם נצליח לבלום תופעות של רצח, של אלימות ושל פשיעה גוברת ברחובותינו? פתק אחד קטנטן שנשלשל היום לתיבת הקלפי הוא התשובה של כל אחד מאיתנו.

לכן שומה על כל בעל זכות בחירה להתייחס לזכות שניתנה לו ברצינות הראויה. לאף אחד אסור לוותר על הזכות הבסיסית הזו, וכשהוא מגיע לקלפי עליו להצביע על פי תפיסת העולם והערכים שכל אחת מרשימות המועמדים מייצגת, על פי סדרי העדיפויות שלה ולא על פי התרשמות חיצונית מהכריזמה של המועמדים, מתסרוקתם וממידת ההקפדה שלהם על לבושם.

התרגשתי לשמוע על צעירים ישראלים שהגיעו במיוחד מברלין שבגרמניה, ממדינות אחרות באירופה ואף מארה"ב, כדי להשתתף בבחירות. לכל אחד מהם חשוב להוציא מכיסו מאות, ולעיתים יותר מאלף דולר, כדי לממן את הטיסה לארץ ובחזרה רק כדי להצביע. יש בזה משהו שמחמם את הלב. חבל רק שכל כך מעטים החיים בחו"ל עושים זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר