מגשים ציוני ללא מירכאות

רון נחמן היה קודם כל מגשים ציוני אמיתי. בניגוד לפוליטיקאים רבים אחרים, הוא לא רק דיבר על הצורך בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק, אלא הגשים את החלום הזה. הוא היה בבעלי החזון וחדורי המוטביציה שדחפו להקמת יישוב עירוני על אדמת הטרשים שהפכה לעיר ואם בישראל.

הכרתי אותו לראשונה כשנבחר לכנסת ברשימת הליכוד ב-1992. הוא היה ח"כ פעיל ונמרץ שהשקיע זמן רב בגיוס משאבים להאצת התפתחותה של אריאל. כשבתום קדנציה אחת היה עליו להחליט אם להמשיך בקריירה פרלמנטרית או להסתפק בתפקידו כראש עיריית אריאל - הוא העדיף את אריאל.

לפני כשנתיים הגעתי לאריאל כדי לראיין אותו למוסף השבת. הוא היה אז בעיצומו של המאבק נגד מחלת הסרטן. לפני שנפרדנו שאלתי אותו איזה מאבק קשה יותר - זה שהוא מנהל על חייו בעקבות מחלת הסרטן, או המאבק על המשך פיתוחה של אריאל. רון השיב ללא היסוס "בראש וראשונה זה מאבק על החיים שלי, כי אם לא יהיו לי חיים, גם לא יהיה שגשוג. אמרתי לראש הממשלה ולשר הביטחון, שהבטיחו לתת לי כל מה שאני צריך ולעזור לי, כי את הקרב על החיים שלי אני יודע לנהל, אבל את הקרב על מפעל החיים שלי אתם צריכים לעזור לי לנהל".

חצי שנה לאחר מכן, במאי 2011, שבתי לבקר את רון באריאל. חרף מחלתו הוא היה שופע אופטימיות וחיוניות. הוא התקשה בדיבור ובהליכה, אבל לא ויתר ויצא עימי במכונית לסיור בעיר. הוא דיבר על העיר שהקים בהתלהבות רבה כאב המספר בשבחם של ילדיו ונכדיו. בכל מקום שבו ביקרנו התקבל רון בהתלהבות רבה. כולם הרעיפו עליו אהבה. במהלך ביקורי באריאל העניק לי את הספר "אריאל - סיפור של עיר" וכתב לי הקדשה בכתב ידו "אריאל זה סיפור, אריאל זה מפעל חיים, אריאל זה מיקרוקוסמוס של ישראל. אריאל היא הגשמת החזון הציוני שעדיין לא נס ליחו". היה לו גם חלום קטן, חוץ מאשר להחלים ממחלת הסרטן. בסתר ליבו הוא האמין שמגיע לו לקבל פרס ישראל על מפעל חיים.

אבל למרבה הצער הוא לא זכה לכך, אבל רון נחמן ייזכר כחלוץ ציוני שהיתה לו תרומה מכרעת בהקמת אריאל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו