"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השמאל שהתחפש לימין

,עודכן

מצע רשימת כחול לבן הזכיר לי טיול שנתי לעיר צפת, בכיתה ו', בבית הספר היסודי שבו למדתי. במהלך הטיול העמיד אותנו המורה אל מול ציור שמן של פני אישה במוזיאון, ושכנע אותנו שבכל מקום שבו אנו עומדים נראה כאילו האישה שבתמונה מסתכלת אלינו, מחייכת וקורצת.

המצע של כחול לבן מנסה לקרוץ לכולם, בימין, בשמאל ובמרכז. על פי התרשמותי, המצע חובר על ידי יחצנים ואנשי תקשורת בעברם, ממש כמו הנאום שגנץ נשא באנגלית, בחדר העיתונאים במינכן. מעיון מעמיק יותר נראה שמדובר במצע שהוא "חתוך והדבק" מהמצעים של מפלגת העבודה, יש עתיד וקדימה ז"ל. בשל אורכו הרב של המצע, לא ניתן להתייחס לכל פרטיו. מן הראוי להתייחס לסוגיות הליבה, שהוכנו עבור ארבעה ראשי המפלגה שמתפארים ב־117 שנות ניסיון צבאי. תמהתי אם הם כללו גם את הניסיון הצבאי של יאיר לפיד בעיתון "במחנה", שהוא הרי מיועד על ידיהם להיות ראש הממשלה בהתממשות הרוטציה, שלא להזכיר את אפס שנות הניסיון הפוליטי והפרלמנטרי של מי שרוצה להיות ראש הממשלה בשלב הראשון.

קראתי את המצע ושמחתי לגלות שאת החלומות של מנסחי המצע, הליכוד הגשים בפועל בעשור האחרון. הם מבטיחים מדינת ישראל חזקה - נכון, ישראל מעצמה ביטחונית חזקה. הם מבטיחים מדינת ישראל משגשגת כלכלית - ואכן מדינת ישראל היא מהכלכלות המובילות בעולם. הם מבטיחים מנהיגות יוזמת בתחומי מדיניות החוץ, ואכן מדינת ישראל מובילה מהלכים חובקי עולם, כשראשי מדינות מכל העולם מייחלים לחיזוק הקשרים עם ישראל. ההוכחה הטובה ביותר לטיעון שלנו היא מספר הפעמים שהמילה "נְשַׁמֵּר" מופיעה במצע. אם העיקר הוא לשמר - אזי מדוע שאזרחי ישראל יבחרו בחיקוי של חלום? עדיף לאפשר למנהיגות הימין שהובילה את ההישגים האדירים להמשיך את ההצלחה. על עתיד מדינת הלאום של העם היהודי אסור להמר.

למרות המצע הארוך והטרחני, את חזון השמאל של המפלגה טרחו להסתיר מעין כל. קשה להאמין כמה מגונים רעיונות השמאל הפכו להיות, שנדרשים מאמצים כל כך מתוחכמים להבליע אותם. רשימת כחול לבן הצהירה במצע שהיא "תְּקַבֵּעַ את הרוב היהודי". מדובר במינוח מכובס שמשמעותו הקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון. הם הרי לא טוענים שהם יוכלו להעלות לישראל 2 מיליון יהודים מארה"ב. במצע מדובר על חיזוק "גושי ההתיישבות", מינוח מבית המדרש של מפלגת העבודה וקדימה, שמשמעותו כי עשרות אלפי היהודים שחיים היום מחוץ לגושי ההתיישבות - יצטרכו להתפנות. הם רק מבטיחים שהפינוי המסיבי יהיה במשאל עם. בלי ספק השותפים של כחול לבן מהמגזר הערבי יוכלו לעזור להם להוביל את ההצלחה במשאל הגירוש.

כל זאת - ועוד טרם עסקנו במשמעות המדינה היהודית, בכלכלת ניסנקורן, בצורך לתקן את מחדלי לפיד כשר אוצר, בהפרדת הרשויות, ובתרומת יעלון וגנץ למה שהמצע מגדיר "כניעה לחמאס". המרצע יצא מהמצע, והשמאל מציץ בקריצה מכל פינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר