חובתה של מדינה יהודית

בשלל החגיגות שידענו בשנה האחרונה, על הישגיה הרבים של ישראל ב־70 שנותיה הראשונות, הוצנע אחד ההישגים המשמעותיים ביותר: בימים אלה, כבר יושב רוב מוחלט מיהודי העולם במדינת ישראל.

כדי להבין את גודל ההישג, די לציין שאפילו בימי השיא של מדינת החשמונאים בבית השני, ככל הידוע רוב מניין העם היהודי נותר בגולה, מפרס ובבל ועד מצרים ורומא. יש לחזור יותר מ־2,600 שנה לאחור, לימי הבית הראשון, כדי למצוא תקופה שבה ישב רוב העם בארצו.

ההישג הזה נראה בתחילת הסיפור הציוני לפני כ־120 שנים, כחלום רחוק על גבול הבלתי אפשרי. יהודי הארץ היוו אז אחוז אחד(!) מיהודי העולם. אפילו אחרי שורת עליות ציוניות ואסונות שדחפו לארץ גם יהודים שלא היו ציונים, ולאחר ששליש מהעם היהודי הושמד בשואה, עדיין ישבו בארץ בהקמת המדינה בערך כ־10% מיהודי העולם. עליות נוספות העלו את אחוז היהודים בישראל, אך לא היו הגורם המכריע בשינוי.

לתהליך הזה סיבה מרכזית אחת - מזה עשורים רבים, בכל קהילות היהודים בעולם, הריבוי הטבעי הוא שלילי, למעט בישראל. לכך יש להוסיף את התבוללות רחבת היקף. כתוצאה מכך, הפכה ישראל כבר לפני כעשור לקהילה היהודית הגדולה בעולם, ובשנים האחרונות לביתם של רוב יהודי העולם. מאחר שפריון יהודי ישראל כמעט כפול מזה של כל קהילה יהודית אחרת (ונמצא בעלייה), הייתה זו רק שאלה של זמן עד שנהיה לרוב. גם אם יימצאו דמוגרפים שיספרו כיהודים בגולה גם צאצאים לזוגות מעורבים, הגדלים בבתים ללא שמץ זהות יהודית, תהיה זו התעלמות מהמציאות. שהרי עובדה אחת אינה מוטלת בספק: מזה שנים רבות, רוב גדול של היהודים הנולדים ברחבי העולם הם ישראלים. מגמה זו היא דרמטית, עד כדי כך שההערכות הן כי כיום, בערך שניים מכל שלושה ילדים יהודים הנולדים בעולם בכל שנה, הם ישראלים (בערך 140,000 מתוך כ־210,000).

אף שעיקר המגמות הללו ידוע, הן הקהילות היהודיות והן המוסדות היהודיים בעולם מתחמקים מלהתמודד עם עומק המשבר ומשמעותו. שילוב של פריון נמוך והתבוללות גוברת, מבשר לרוב הקהילות דעיכה מהירה.

גם ישראל נדרשת עתה לערוך חשבון נפש באשר לתפקיד שעליה למלא במסגרת יחסי הכוחות החדשים מול יהודי העולם. אף שישראל היא מאז הקמתה מרכז רוחני ולאומי לעם היהודי, ברוב שנותיה היה כוחה הכלכלי, המספרי ואפילו הרעיוני עדיין שולי לעומת קהילות הגולה; במיוחד אלה שבארה"ב. כיום המצב משתנה במהירות. אף שיהודי ארה"ב הם עדיין הקהילה העשירה בעולם, יכולותיה ומשאביה הגוברים של ישראל מאפשרים לה לסייע לקהילות רבות.

בכך אין די. אף שנמשיך לפעול ולייחל לעלייה, על ישראל גם לקחת על עצמה תפקיד מוביל בסיוע לקהילות היהודיות ברחבי העולם, כולל זו בארה"ב, העומדות בדור הקרוב בפני אתגר חסר תקדים. מדובר לא רק בסיוע למאבק באנטישמיות, או אספקת מנהיגות חינוכית ודתית לקהילות, אלא בראש וראשונה בצורך למצוא דרכים שבהן תהפוך ישראל לעוגן מרכזי לקיום יהודי בקהילות הגולה, במיוחד בקרב רוב יהודי העולם הרחוקים משמירת מצוות, ולכן מתרחקים מקשר לעם היהודי. זו חובתה היסודית של מדינה יהודית.

ד"ר אופיר העברי הוא המשנה לנשיא מכון הרצל בירושלים