"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

5 היחידות במתמטיקה: הצלחה כבירה

,עודכן

מערכת הבחירות מזמנת נתונים וסיכומים להישגי משרדי הממשלה. מיזם הדגל של משרד החינוך היה הכפלת מספר הניגשים ל־5 יחידות לימוד במתמטיקה. היוזמה ענתה על הירידה במספר לומדי המתמטיקה ובדרישת המשק ליותר בוגרים בעלי אוריינטציה מתמטית, שיניעו את הקטר הכלכלי של ישראל.

אחת הביקורות שנשמעת לאחרונה טוענת, כי שר החינוך לא הצליח להכפיל את מספר הניגשים. בחישובי תקופות של תחילת כהונה ומועדי בגרויות והתעקשות על "תלוי ממתי סופרים", מנסים מבקריו לטעון כי השר בנט הצליח להעלות את מספר הניגשים רק ב־60%. אולי הניתוח מדויק אך קטנוני, ומטבעה של קטנוניות שאינה רואה את התמונה הגדולה.

הסיפור הגדול של דחיפת המתמטיקה לחזית היא המהפכה שהצליחה להפיח רוח ולהביא לשינוי דרמטי במערכת החינוך. המשאבים שהושקעו בקידום המטרה היו חסרי תקדים: למערכת החינוך התווספו אלפי שעות, הוכשרו מורים, גויסו קרנות, חברות עסקיות ומגזר שלישי. נרתמו לה מאות מתנדבים כולל יחידות צה"ליות, נבנו שיעורים וירטואליים במרשתת ושיעורים פרטיים אחה"צ. אפילו נשיא המדינה הקודם, שמעון פרס ז"ל, גויס ליחסי ציבור.

אפשר היה להרגיש שמשהו חדש מפַעֵם במערכת. מדינה שלמה דיברה על חשיבות לימודי המתמטיקה. "לתת חמש" הוא הישג אסטרטגי שהעלה על נס את רעיון המצוינות הלימודית. משקיעה ודשדוש של לימודי המתמטיקה עלינו לשיא מרשים של כל הזמנים.

לא רק במתמטיקה עסקינן, אלא בהבנה שמעתה והלאה, כל שר שיגיע למשרד החינוך ידע, כי יש ביכולתו לסחוף ולמנף צורך לאומי, וזה הרף שהוצב לו. על תוכנית "לתת חמש" יש ביקורת רבה. הרשות למחקר והערכה במשרד החינוך פרסמה דו"ח מקיף, ולא חסכה ביקורת ראויה שהמבקרים החמיצו.

התוכנית גרמה למכבש לחצים לא אנושי על תלמידים, שחלקם לא היו מתאימים ללימודי מתמטיקה ברמה גבוהה. בתי ספר חוו עומס רב ושעבדו את מערכות הלימודים לטובת מתמטיקה; נוצרה היררכיה במעמד המורים, יוקרתם של המקצועות ההומניים נפגעה וכך אירע לערכים הקשורים בהם. וכמובן, השאלה האם המשך ההשקעה בתוכנית יהיה בסדר העדיפויות של שר החינוך הבא.

השר בנט פיצח את מה שמערכת החינוך נזקקה לו: הצבת מטרה, ניעור והפחת רוח חיים בארגון מנומנם שכל שינוי בו גובל בבלתי אפשרי. כמעט באורח פלא, הרעיון שבה את לבם של הורים שדרשו שגם ילדיהם ישתתפו בחגיגה. אזורים שמעולם לא הייתה בהם מגמת 5 יחידות מתמטיקה הראו ניצני הצלחה. כמו אחרי חורף קשה, אביב של פריחה לימודית פרץ לבתי הספר. את ההצלחה הזאת אי אפשר לקחת מיוזמי התוכנית ומוביליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר