ניצחו את זריף - משמרות המהפכה

התפטרות שר החוץ האיראני זריף לא נפלה כרעם ביום בהיר. היא משקפת את השיח הנוקב שהתפתח בצמרת המשטר סביב חוק ה־FATF (כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור). בעוד מחנה הנשיא רוחאני, שבו משמש זריף דמות בכירה, פעל בכל כוחו כדי לקדם את החוק, המחנה שמנגד - בייחוד משמרות המהפכה וכוחות קודס - עמד על רגליו האחוריות כדי לפסול את הצעת החוק. בסופו של תהליך מועצת המפקחים, שתפקידה לאשרר את חוקי הפרלמנט באיראן, פסלה את החוק והכריעה את הכף בעד עמדת משמרות המהפכה.

החוק היה אמור לכבול את המערכת הבנקאית באיראן - הידועה בשירותיה עבור הלבנות הון של משמרות המהפכה - להתחייבויות בינלאומיות, שהיו מונעות ממנה להמשיך עם המצב הנוכחי שבמסגרתו משמשים הבנקים האיראנים גורם חשוב במימון הטרור. המשך הקשרים הפיננסיים עם איראן, לאחר שממשל טראמפ פרש מהסכם הגרעין, מסכן חברות כלכליות אירופיות בעונשים כלכליים כבדים מצד ארה"ב. עם זאת, התחייבויות כאלה היו בלתי מקובלות עבור משמרות המהפכה ומקורבי המנהיג חמינאי.

חששם של האחרונים היה שאישור החוק עשוי למנוע מאיראן להמשיך לממן את מערך המיליציות הטרנס־לאומיות, מיליציות שיעיות בעיקרן, וכן את משטרו של אסד. סיוע פיננסי זה, שנאמד במיליארדי דולרים, משמש עוגן מרכזי במדיניות החוץ האיראנית ובמפעל יצוא המהפכה האסלאמית, המהווה אסטרטגיית־על במדיניות האיראנית.

בחודשים האחרונים ניסה זריף, שעסקת הגרעין היתה גולת הכותרת של הקריירה הפוליטית שלו, לאותת על רצון מחנהו לסגל לאיראן מדיניות פרגמטית יותר. אלא שחילוקי הדעות בין זריף לחוגי חמינאי התבטאו בהתכתשויות בין הצדדים.

בהתבטאות ראשונה לאחר התפטרותו הסביר זריף, שאי ידיעתו על ביקורו של בשאר אסד בטהרן, שעות אחדות קודם שהודיע על התפטרותו, פגעה בכשירותו להמשיך לשמש שר חוץ. נראה שעניין זה שימש לכל היותר זרז שהאיץ את רצונו להתפטר, בעוד הסיבה העיקרית היא פסילת החוק שאוסר הלבנות הון. המתח המובנה בין שר החוץ במשטר האיראני למשמרות המהפכה, ובייחוד כוחות קודס, הממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות החוץ האיראנית, רבץ לפתחו של זריף מיומו הראשון בתפקיד ב־2013. ידוע, למשל, שמינוי שגרירים במדינות המזה"ת ובמדינות מסוימות בעולם מותנה באישור קודם של משמרות המהפכה. נוסף על כך, לאור הדומיננטיות בסוריה של המשמרות והמועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, מילא זריף תפקיד שולי בקביעת המדיניות שם.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו, נעשים מאמצים מטעם חוגים פוליטיים באיראן להשאיר את זריף בתפקידו. אם התפטרותו תאושר על ידי רוחאני, ישמש הדבר ציון דרך מרכזי שיעיד, לצד התפתחויות אחרות במרחב הפוליטי באיראן, על דריסת הרגל המכרעת של משמרות המהפכה בפוליטיקה שם. בהתאם לתפקידם הגובר במשטר האיראני, אפשר להסיק על ההשפעה המרכזית שתהיה להם גם בסוגיה מרכזית נוספת בעתיד הקרוב: ההכרעה מי יהיה יורשו של חמינאי.

לישראל לא נותר אלא להפנות את הזרקור, בדגש על השיח המדיני והציבורי במדינות מפתח במערב, לעמדות משמרות המהפכה בסוגיה זו, בין השאר בזיקה לפעילות הטרור שלהם על אדמת אירופה.

יוסי מנשרוף הוא חוקר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (JISS) ובמרכז עזרי לחקר איראן באונ' חיפה