"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניצחו את זריף - משמרות המהפכה

,עודכן

התפטרות שר החוץ האיראני זריף לא נפלה כרעם ביום בהיר. היא משקפת את השיח הנוקב שהתפתח בצמרת המשטר סביב חוק ה־FATF (כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור). בעוד מחנה הנשיא רוחאני, שבו משמש זריף דמות בכירה, פעל בכל כוחו כדי לקדם את החוק, המחנה שמנגד - בייחוד משמרות המהפכה וכוחות קודס - עמד על רגליו האחוריות כדי לפסול את הצעת החוק. בסופו של תהליך מועצת המפקחים, שתפקידה לאשרר את חוקי הפרלמנט באיראן, פסלה את החוק והכריעה את הכף בעד עמדת משמרות המהפכה.

החוק היה אמור לכבול את המערכת הבנקאית באיראן - הידועה בשירותיה עבור הלבנות הון של משמרות המהפכה - להתחייבויות בינלאומיות, שהיו מונעות ממנה להמשיך עם המצב הנוכחי שבמסגרתו משמשים הבנקים האיראנים גורם חשוב במימון הטרור. המשך הקשרים הפיננסיים עם איראן, לאחר שממשל טראמפ פרש מהסכם הגרעין, מסכן חברות כלכליות אירופיות בעונשים כלכליים כבדים מצד ארה"ב. עם זאת, התחייבויות כאלה היו בלתי מקובלות עבור משמרות המהפכה ומקורבי המנהיג חמינאי.

חששם של האחרונים היה שאישור החוק עשוי למנוע מאיראן להמשיך לממן את מערך המיליציות הטרנס־לאומיות, מיליציות שיעיות בעיקרן, וכן את משטרו של אסד. סיוע פיננסי זה, שנאמד במיליארדי דולרים, משמש עוגן מרכזי במדיניות החוץ האיראנית ובמפעל יצוא המהפכה האסלאמית, המהווה אסטרטגיית־על במדיניות האיראנית.

בחודשים האחרונים ניסה זריף, שעסקת הגרעין היתה גולת הכותרת של הקריירה הפוליטית שלו, לאותת על רצון מחנהו לסגל לאיראן מדיניות פרגמטית יותר. אלא שחילוקי הדעות בין זריף לחוגי חמינאי התבטאו בהתכתשויות בין הצדדים.

בהתבטאות ראשונה לאחר התפטרותו הסביר זריף, שאי ידיעתו על ביקורו של בשאר אסד בטהרן, שעות אחדות קודם שהודיע על התפטרותו, פגעה בכשירותו להמשיך לשמש שר חוץ. נראה שעניין זה שימש לכל היותר זרז שהאיץ את רצונו להתפטר, בעוד הסיבה העיקרית היא פסילת החוק שאוסר הלבנות הון. המתח המובנה בין שר החוץ במשטר האיראני למשמרות המהפכה, ובייחוד כוחות קודס, הממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות החוץ האיראנית, רבץ לפתחו של זריף מיומו הראשון בתפקיד ב־2013. ידוע, למשל, שמינוי שגרירים במדינות המזה"ת ובמדינות מסוימות בעולם מותנה באישור קודם של משמרות המהפכה. נוסף על כך, לאור הדומיננטיות בסוריה של המשמרות והמועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, מילא זריף תפקיד שולי בקביעת המדיניות שם.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו, נעשים מאמצים מטעם חוגים פוליטיים באיראן להשאיר את זריף בתפקידו. אם התפטרותו תאושר על ידי רוחאני, ישמש הדבר ציון דרך מרכזי שיעיד, לצד התפתחויות אחרות במרחב הפוליטי באיראן, על דריסת הרגל המכרעת של משמרות המהפכה בפוליטיקה שם. בהתאם לתפקידם הגובר במשטר האיראני, אפשר להסיק על ההשפעה המרכזית שתהיה להם גם בסוגיה מרכזית נוספת בעתיד הקרוב: ההכרעה מי יהיה יורשו של חמינאי.

לישראל לא נותר אלא להפנות את הזרקור, בדגש על השיח המדיני והציבורי במדינות מפתח במערב, לעמדות משמרות המהפכה בסוגיה זו, בין השאר בזיקה לפעילות הטרור שלהם על אדמת אירופה.

יוסי מנשרוף הוא חוקר במכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (JISS) ובמרכז עזרי לחקר איראן באונ' חיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר יוסי מנשרוף

הכותב הינו חוקר איראן, חיזבאללה ומליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.

כדאילהכיר