גנרלים צריכים לתת פתרונות צבאיים ולא מדיניים

מפלגת הפרסומאים והגנרלים שהוצגה אמש (חמישי) עם סיסמת המפלגה "לא ימין ולא שמאל". זקוקה לעוד שורה: "העיקר להפיל את נתניהו".

זה מה שיבהיר לציבור מדוע באמת קמה המפלגה, שלחלק מאנשיה אין שום קשר רעיוני עם החלק האחר במיזם החדש. אלו אנשים מקצוות פוליטיים שונים, החלוקים ביניהם בשאלות העיקריות שלוקטו על ידי פרסומאים. כמו ששלי יחימוביץ אמרה: "המפלגה הזאת היא יצור כלאיים שהולידו משרדי פרסום".

מה הקשר בין אלה שהם בעלי דעות ניציות שהיו עם נתניהו, לאנשי השמאל הרבים שם, המצדדים בחלוקת הארץ ומסירתה לפלשתינים? ומה הקשר של ראש ההסתדרות - מגן העובדים החזקים במשק, למועמדים שהם נגד תרבות השביתות ובעד כלכלה חופשית? הקשר הוא הפלת נתניהו.

אבל על דבר כזה להקים מפלגה? ואם הם יצליחו להיבחר, איך הם ינהלו את המדינה? ימינה? שמאלה? או גם וגם?

***

הגנרלים

כבר היו שלוש מערכות בחירות בהן התמודדו שלושה רמטכ"לים ביחד מול ממשלות הימין ונכשלו.

רוב העם החליט שאין לגנרלים עדיפות על מדינאים ומנהיגים אזרחיים.

1. הרבי מחב"ד, שבאו אצלו מנהיגים רבים, אמר לגנרל: אתה אמור לתת פתרונות צבאיים ולא מדיניים. באלה המדיניים הגנרל לא טוב יותר מהאחרים, והוא צדק. עובדה: נתניהו טוב יותר מברק וכנראה מגנץ. טווית הקשרים עם טראמפ, פוטין ושועי עולם בקצווי תבל, והצלחתו בשינוי המשמעותי במדיניות של ארה"ב בסוגיה האיראנית, תילמד בבתי הספר למדיניות. גם בכלכלה הוא מבין יותר. נתניהו הביא את המדינה למצב כלכלי שהוא בין הטובים בעולם, למרות שלוש השנים בהן היה שר אוצר כושל, לפיד, שעכשיו מבקש הזדמנות שנייה.

2. דווקא במחנה הלאומי מתרכזים אנשי צבא שמבינים זאת. בליכוד יש שני גנרלים וראש שב"כ. כולם התמודדו בענווה כאחרוני חברי הכנסת כדי לשרת את מפלגתם ואת מדינתם. אחד מהם הוא עוזי דיין. בענוותנות הסכים להיות במקום כמעט לא ריאלי, והעיקר לתמוך במדיניות הלאומית.

3. לא הכל פוליטיקה במפלגת הגנרלים. "הרשימה המשותפת" החדשה ממומנת על ידי קרנות עלומות, גם מחו"ל, עם הרבה תקציבים, העיקר להפיל את נתניהו. מאחר ויש הרבה מאוד כסף זורם, התקבצו סביבו כבר ה"מעכרים" שנמצאים תמיד סביב הכסף. אפשר לראות זאת על פי מקומות התכנסותם בבתי היועצים בצהלה ובאפקה. אם יצליחו הגנרלים שלהם להיבחר ויגיעו לכנסת, גם ליהודים האלה תהיה הרבה פרנסה.

***

חלק מהגנרלים שלא הצליחו במשימות הצבאיות העסקיות והכלכליות, מבקשים כעת הזדמנות נוספת וגדולה יותר - להנהיג את העם. האם יש לתת להם אותה? לאלה שבשל ניסיונותיהם הצבאיים הכושלים בעבר (מדחת יוסף, הלינץ' ברמאללה, ואינתיפאדת 2000), חיילים ואזרחים רבים שילמו בחייהם? האם לאפשר להם לעשות ניסויים מדיניים עם הפלשתינים ולהחליט על נסיגות נוספות? בשביל הניסיונות האלו יש את מפלגת העבודה.

לפחות להם יש אידיאולוגיה שאינה מוסתרת.