"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רק הגוש קובע

,עודכן

עם הקמת המערך מרכז־שמאל כמפלגה שוות כוחות לליכוד, גובר לאין שיעור הסיכוי שהבחירות יוכרעו על ידי אגדות ודימויים מוטעים ומופרכים הקיימים בשיח הציבורי בצירוף אחוז החסימה הגבוה.

אחד הדימויים המוטעים הקיימים בציבור הוא שלגודל המפלגה יש משמעות בשאלה על מי יטיל הנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה, וכאילו הוא חייב כביכול להטיל את התפקיד דווקא על ראש המפלגה הגדולה.

ניזכר באולפני הטלוויזיה במוצאי יום הבחירות ב־2009. קדימה בראשות לבני השיגה 28 מנדטים והליכוד במקום השני רק עם 27 מנדטים. חיים יבין, הפעם כפרשן, חזר שוב ושוב על כך שהנשיא חייב להטיל את התפקיד על לבני. היתה גם יותר מנימה של היסטריה במנטרה שעליה חזר תוך ציון העובדה שאין תקדים לכך שהנשיא מטיל את התפקיד על ראש המפלגה השנייה בגודלה.

הניסיון להציג את העובדה שאכן לא היה לכך תקדים כמניע המחייב את הנשיא לא צלח כמובן. כידוע, הנשיא הטיל את התפקיד על נתניהו שהוביל את הליכוד. מדוע? מכיוון שמה שקובע אצל הנשיא הוא גודל גוש המפלגות הממליץ לנשיא על ראש הממשלה. ולנתניהו, למרות שעמד בראש המפלגה השנייה בגודלה, היה רוב של ממליצים בגוש הליכוד־ימין־חרדים.

אולם מציאות לחוד ואגדות ודימויים לחוד. התחרות על מעמד המפלגה הגדולה ביותר תמיד נמצאת בתודעה של חלק מהבוחרים. במערכת הבחירות הקודמת הוביל המחנה הציוני בסקרים עד סמוך לבחירות. זה היה גורם מכריע הן בשינוי אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד והן במעבר קולות ממפלגות הגוש לליכוד.

על רקע זה עלול לצמוח הפרדוקס האפשרי הגדול ביותר בבחירות: התחרות על מעמד המפלגה הגדולה עלול להסתיים בניצחון המפלגה הגדולה, אך בהפסד הגוש שרק הוא קובע מי יהיה בשלטון.

נבהיר את ההבחנה בין תחרות ראשית לתחרויות משניות. התחרות הראשית היא אחת ויחידה ואין בלתה: מי יזכה בתפקיד ראש הממשלה. כל שאר התחרויות הן משניות. גם התחרות מי תהיה המפלגה הגדולה היא משנית, ובחירות 2009 כבר הוכיחו זאת כשראש המפלגה השנייה, נתניהו, הפך לראש הממשלה.

המפלגות הרבות הנמצאות על גבול אחוז החסימה, מגבירות את הסיכוי המעשי למימוש הפרדוקס שבו הגוש יפסיד את השלטון בגלל ניצחון המפלגה הגדולה בגוש. הפרדוקס הזה מאיים על שני הגושים, אם כי במחנה הימין הסכנה גדולה בהרבה.

נניח לרגע שחלק מבוחרי מרצ והעבודה יפנימו את הסיכוי לממש את הסיסמה "רק לא ביבי" שהיא המכנה המשותף של גוש השמאל. אותו חלק שירוץ להצביע למערך החדש שנוצר עלול להפיל את מרצ או את העבודה מתחת לאחוז החסימה. המערך החדש ירוויח כמה מנדטים ויהיה המפלגה הגדולה, אבל הגוש יאבד הרבה יותר מנדטים.

בימין, כאמור, הסכנה גדולה הרבה יותר. לכולם ברור שלחמש מפלגות יש מאגר בוחרים שבהחלט יכול גם להעביר את תמיכתו לליכוד: הימין החדש, הבית היהודי, ש"ס, ישראל ביתנו וכולנו. מדובר במפלגות שרובן מתנדנדות בחלק מהסקרים סביב חמישה מנדטים. בריחת בוחרים גדולה מדי לצורך ניצחון הליכוד עלולה להפיל אחת או יותר מהן מתחת לאחוז החסימה וכך להפיל את הרוב של הגוש בכללותו.

לכך יש להוסיף את הסקרים שיהיו בסמוך לבחירות. חלק מהבוחרים מביאים בחשבון הצבעתם את הסיכוי של מפלגתם לעבור את אחוז החסימה. אם אחת המפלגות תיראה כמתנדנדת, מצב זה כשלעצמו עלול להבריח ממנה בוחרים. הליכוד והמערך החדש צריכים לחשוב לפני שהם בכלל פונים לבוחרי המפלגות הקטנות בגוש בגלל התחרות היוקרתית כביכול על מעמד המפלגה הגדולה. על כל המפלגות הקטנות, בשני הגושים, לפתוח בקמפיין משותף שסיסמתו "רק הגוש קובע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אשר כהן

פרופ' כהן הוא מומחה למדעי המדינה, ממובילי תנועת "נקראים לדגל"

כדאילהכיר