נפילה של סכנין היא מכה לכולנו

1 הסיפור הגדול של השבת, ואולי של העונה, זו ההתפרקות של סכנין, שעומדת לרדת ליגה אחרי 12 שנה. סכנין, שזכתה בגביע המדינה בעונת העלייה הראשונה שלה לליגת העל לפני כמעט 15 שנה, עומדת לפני סיום הסטורי של המונופול המוחלט במגזר הערבי, בו החזיקה לא עוררין. הסיפור הזה נגמר בגלל שהעיר סכנין כבר מזמן לא עומדת מאחורי הקבוצה, ועל כך יעידו היציעים הריקים ברוב משחקיה.

לנהל קבוצת כדורגל זו משימה כבדה, ולדעת לעשות את זה במגזר זו משימה כמעט בלתי אפשרית. בודדים ידעו לעשות זאת, והם לא היו שם בשנים האחרונות. התוצאה - בחירה שערורייתית של מאמנים לא מתאימים או רופסים או מנותקים, וסגל שחקנים שלא הצליח להתחבר.

אם סכנין באמת תרד יהיה לה קשה מאוד לחזור, כי אפילו במגזר שלה היא כבר לא תהיה הנציגה הבכירה. תהיה שם יריבות אדירה עם אחי נצרת, איכסל, בני לוד (אם ישרדו) ואולי גם כפר קאסם, אום אל פחם ובאקה אל גרביה, שמאיישות כרגע מקומות ראשונים בליגה א'.

אם יש סיפור הצלחה בדו־קיום הישראלי ערבי, בני סכנין היא נציגה בולטת שלו, ונפילה שלה היא מכה לכולנו.

הניצחון של אשדוד מסבך את התחתית ובעיקר את הפועל ת"א, שכבר גילתה לפני שתי עונות שהיא לא יודעת מה לעשות בקרבות הישרדות. האדומים ניצחו ארבע פעמים ב־23 משחקים, ממוצע של ניצחון בשישה משחקים. רק סכנין ניצחה פחות ממנה ואם הפועל תמשיך בממוצע הזה עד סוף העונה, היא תרד ליגה שוב.

2 אם חשבנו שנפטרנו מאצטדיון האורווה בפ"ת, מסתבר שהאורווה חיה ובועטת בווסרמיל. מאז שהפועל ב"ש חנכה את "הבית האדום", מתחם האימונים המחודש שלה לא רחוק מטרנר, היא זנחה את וסרמיל ששימש אותה לאימונים ונמצא עכשיו במצב של הזנחה קטסטרופלית מבחינת המגרש עצמו ומבחינת חדרי ההלבשה, שם הביוב עולה מהכיורים.

הזוועה הזאת לא מנעה מההתאחדות לכדורגל לאפשר בשבוע שעבר את קיום רבע גמר גביע המדינה לנשים בין הפועל ב"ש לאס"א ת"א באצטדיון. ענף הנשים חי פה על הקצה, ואף אחת שם לא העזה לחשוב על אי הופעה בתנאים כאלה. מה היו עושים להן? מי היה מעז להעניש אותן? למחרת המשחק החכמים בהתאחדות החליטו לפסול את וסרמיל. למה לא פסלו אותו לפני המשחק?

ביום חמישי שתי הקבוצות נפגשו שוב בליגה, הפעם במגרש האוניברסיטה והפעם הן סירבו לעלות לשחק כי חדרי ההלבשה לא היו תקינים. הנה משימה ראשונה לח"כ אלונה ברקת - לעשות סדר בווסרמיל, ובליגת הנשים.